אור ברסלב
חזון נחום סימן נג › ח

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן נג · ח

ו

נחזור לתשו' הד"ח הנ"ל שיש להצדיק דינו לגבי כהן המרתת דפסול אף בשעה שאינו מרתת רק מה דסיים מסברא דנפשי' דכ"ז בכהן אבל בשו"ב נראה שכשר בודאי לשעה שאינו מרתת נראה דמדמה זאת למה דמפורש בש"ע סי' א ובתב"ש סי' כ"ג במי שרגיל להתעלף אם אמר ברי לי שלא נתעלפתי בשחיטה זו כשרה ואף שכתב התב"ש דלכתחלה לא ישחוט כלל התם רק משום שרגיל להתעלף ושמא יקלקל, אבל הכא במרתת שאינו רגיל בכל שעה דא"כ דאיכא למיחוש לשעת שחיטה בודאי ג"כ אסור לכתחלה ועיין ח"ס יו"ד סי' ז' לגבי חולה נכפה ר"ל אם כשר לשחיטה בשעת חלימותו ובנידון זה עדיף יותר מדין רגיל להתעלף כמו"ש בשו"ת חס"ל מהדו"ת סי' ג' משום דריתות ידים הוא מקרה יוצא מכלל רוב אדם ולכן כתב בלחה"פ בשם הסמ"ג דמי שידיו מרתתין בטבע שחיטתו אסורה ואין נאמן לומר לא דרסתי מפני שעלול לכך ומשא"כ במרתת רק לפעמים ודאי כשרה שחיטתו בשעה שאינו מרתת:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה