חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן נג · ב
גם מה שרצה לומר דבשו"ב זקן מופלג מסתמא חיישינן למרתת ומ"ש בד"ח ח"ב סי' ג' אופן לבדקו אם אינו מרתת הוא רק בצעיר לימים, וראי' מתוס' ב"ק (ק"י) ד"ה דכי שכתבו דנתנו חכמים שיעור עד שירתת ופי' בכוונתם דאי הי' מרתת פסול מה"ת בעבודה והוא דחיישינן לה מסתמא בזקן שאין יכול לאכול אלא ע"י הדחק ומקרי לא מצי עביד וא"כ בשו"ב דמרתת שיש חשש שהי' ודרסה מה"ת חיישינן למרתת בסתם שהגיע לזקנה, הנה זה לא ניתן להאמר דקרא כתיב באהרן ושחט את פר החטאת אשר לו אף שהי' אהרן בן פ"ג ביצ"מ וש"מ דליכא אפי' חשש מרתת מדרבנן דאל"כ הרי ידוע מ"ש בט"ז יו"ד סי' קי"ז דאין כח ביד חכמים לגזור מה שמפורש בתורה להיתר: