אור ברסלב
חזון נחום סימן מט

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן מט

סימן מח

ב"ה ג' ראה תר"צ דאמבראווא

להחריף כמ' ישראל שרייבער נ"י בלבוב:

הגיעני מכתבך עם ח"ת הנעימים ועל תלונתך שמאז נשאר מכתבך מבלי מענה באמנה רגיל אני להשיב לכל שואל כענין זולת אם יבא בדברים עתיקים דשו בהם רבים שאין הזמן גורם:

א

העיר ביומא (ז') מיתיבי הי' מקריב מנחת פרים ואילים וכבשים ונטמאת בידו אומר ומביאין אחרת תחתי' כו' מאי לאו פרים אילים וכבשים דחג א"ל ר"נ לאו פרים פר ע"ז אע"ג דציבור הוא כיון דלא קביע זמן מהדרינן אילים באילו של אהרן אע"ג דקביע לי' זמן כיון דיחיד הוא מהדרינן וקשה להתוס' לקמן ד"ה מכלל דבאיכא תרתי ריצוי ציץ וק"צ לא מייתי אחריתי והש"ס דמקשה הכא מאי לאו דחג אלמא למ"ד דחוי' בציבור אומר לו הבא אחרת תחתי' היינו בנשבר הציץ עכ"ד וא"כ הא תינח בפירכת הש"ס משא"כ לבתר דמשני פרים פר דע"ז ע"כ איירי בדאיכא ציץ כמו"ש התוס' ד"ה פרים דאל"כ אינו דוחה כל שאין זמנו קבוע וא"כ הדר תיקשי לגבי אילים באילו של אהרן אמאי מביא אחרת תחתי' כיון דאיכא תרתי ק"צ וריצוי ציץ עכ"ק, ויפה הערת לכאו' והנה בפשיטות י"ל דאטו בחדא מחתא מחיתינהו וי"ל דלצדדין קתני דפרים פר ע"ז מיירי דאיכא ציץ ואילים באילו של אהרן בדליכא ציץ, שו"ר בשעה"מ ה' בי"מ שהעיר בכ"ז:

ב

ואמנם ע"ד הפלפול י"ל דכבר נודע מ"ש הכ"מ פ"א מפהמ"ק דבטומאה דרבנן לא שייך ריצוי ציץ ובאמת איבעי' לי' הכי בירושלמי פ"ב דיומא ציץ מהו שירצה על טומאת ידים ובק"ע פי' דבעי' אי חמירי ד"ס מד"ת אבל יתכן בסברא משום דבדרבנן לא אלים למיתפס עלה ריצוי ציץ וכה"ג דאמר בכריתות (י"ח:) כי מכפר יוה"כ על כולי' שיעורא על פלגא דשיעורא לא מכפר דלא אלים למיתפס כפרה אח"ש וכה"ג אמרי' ג"כ בבכורות (ט"ו:) בולדות בע"מ דלא אלים למיתפס פדיונן ופירש"י כיון דמדאו' פקעה קדושתן בפדיון אמם רק מדרבנן אסורין לא אלים למיתפס הפדיון בדרבנן עיי"ש והכ"נ זה שכתב הכ"מ והירושלמי דבדרבנן ל"ש ריצוי ציץ דלא אלים בדרבנן למיתפס ודו"ק:

והנה התוס' יומא (ז') ד"ה כיון כתבו לגבי אילו של אהרן דיחיד הוא מהדרינן דלעולם למ"ד טומאה הותרה בציבור בכולהו הותר טומאה מדאו' אלא מדרבנן גזרו אהיא דהוי קרבן יחיד ולפי"ז מתורץ הערתך יפה דהתוס' שפיר כתבו למ"ד דחוי' היא בציבור דבאיכא תרתי דהיינו גם ריצוי ציץ לא אמרי' הבא אחרת ומשום דלמ"ד דחוי' בציבור מדאו' היא דחוי' לכך מהני ריצוי ציץ שלא ליהדר אטהרה משא"כ הכא לגבי אילו של אהרן לשינוי' דש"ס דטומאה הותרה בציבור וגם באילו של אהרן הותרה מדאו' כדברי התוס' הנ"ל ורק מדרבנן דחוי' לכן גרע יותר דלא מהני ריצוי ציץ דלא ליתי אחרת תחתי' כיון דבדרבנן לא אלים למיתפס ריצוי ציץ, ויוצא לפי"ז דבר מחודש דלמ"ד דחוי' בציבור אין אומרים לו הבא אחרת ולמ"ד הותרה בציבור אומרים לו הבא אחרת ודוק היטב:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה