חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מח · יד
ובזה מתורץ גם קו' כ"ג בהא דמקשה אי דאיבני בחמיסר מחצות היום ולהלן תשתרי כו' והרי התוס' ברכות (כ"ח) הק' בפסחים (נ"ח) אמר דמוספין בשש וביומא (ג') מבואר שהיו נשחטין עם התמיד של שחר ותי' דהתם מיירי בשבת וכפי שביאר הצל"ח שם דבר"ח הי' צריך להקדים המוסף אחר תמיד ש"ש כדי שיהי' שהות להקריב נדונ"ד וכן ביו"ט קרבנות היום משא"כ בשבת היו מאחרין התמיד עד סוף זמנו כדי לקיים דבר יום ביומו הנאמר במוספין ויהיו סמוכים לתמיד ומעתה אי איבני בחמיסר ע"כ שיקרב ק"צ בטומאה כתוס' תענית (י"ז) הנ"ל ממילא לא יקריבו ע"ר ושלמי חגיגה א"כ מוספין בשש ואחריו העומר א"כ מאי מקשה מחצות היום תשתרי הרי אז בחצות לא יהי' עוד נקרב העומר והיא הערה נפלאה:
ולהנ"ל מתורץ דכל עיקר מה שהתקין ריב"ז הוא משום היכי דאיבני בעת שהי' להם אפר פרה וא"כ ממנ"פ מחצות היום תשתרי: