חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מז · ח
ובענין זה כתבתי מקרוב בפי' הירושלמי בכורים (פ"ג ה"ד) תני חד סב קומי ר"ז חוזר להגדתי היום וכי יש אדם מגיד וחוזר ומגיד קיימונה כבר הגדתי היום ר"ה בעי הנחה מה שתתיר למח"ז ר"י בעי הניחן בלילה כו' ובפ"מ הק' דמאי מבעי' הניחן בלילה דלכאו' היינו בעי' דמח"ז עיי"ש שדחק הרבה גם י"ל דמאי המשך לאבעי' לדאמר בסמוך כבר הגדתי:
ונ"ל דידוע שי' הרי"ף במתני' מגילה (כ') דגריס ולוידוי בכורים שאינו אלא ביום, ולפ"ז נמשך האבעי' לדאמר בסמוך כבר הגדתי והיינו דחוזר ומגיד אחר הנחה ואומר כבר הגדתי היום קודם ההנחה, והנה להרי"ף ז"ל ע"כ שהי' הגדה בעוד יום לכך בעי הנחה בלילה והיא משום דבירושלמי פ"א דבכורים ס"ל לר"י דבכורים הוקשו לקדשי הגבול ורבנן ס"ל דהוקשו לקדשי מקדש וכן בירושלמי תרומות (פ"א) פליגי בזה אי מהני מהס"ל בבכורים כמו בקדשים ומכות (י"ח) דבבכורים בעי שינה הכתוב לעכב ובמנחות (ס"ח) במתני' דאיכא בבכורים משום ממשקה ישראל כמו בקדשים לפ"ז אי הו"א דבכורים ל"ה כקדשים יותר הי' פסול ההנחה בלילה משום דאיך חוזר ומגיד כבר הגדתי היום והיא שקר דכבר עבר יומו דבחולין היום הולך אחר הלילה ומצינו כן דבכורים ל"ה כקדשים לענין חובת הקודש כתוס' פסחים (כ') ד"ה אלא, לכך בעי דאפשר הוי לענין הלילה הולך אחר היום כקדשים ול"ה עבר יומו והוא פירוש נחמד והארכתי בזה ואכ"מ: