חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מז · ו
ויתכן עוד מה דלא אמר עומר היכי קרב להמבואר בגי' פירש"י ברכות (כ"ו) דעבר יומו בטל קרבנו כגון מוספין דבתמורה (י"ד) אמרי' דבר יום ביומו מלמד שכל היום כשר למוספין ביומו מלמד שאם עבר היום ולא הביאם אינו חייב באחריותן, מצינו דמה דאמרי' עבר יומו בטל קרבנו אין לנו מקרא כתוב אלא לגבי מוספין ובשאר קרבנות לא מצינו ובתוס' יומא (מ"ו) ד"ה אבל כ' דעולת שבת בשבתו הוה דרשי' אם נאנסו ולא שחטו תמיד של שבת ושחטו אותו ביוה"כ כו' ובמל"מ פ"ד ממעה"ק הק' דהא עבר יומו בטל קרבנו, וראיתי בס' טל תורה שכ' ליישב דשי' התוס' דל"ש זה כ"א במוספין וסייע מפירש"י ברכות (כ"ו) הנ"ל בהא דעבר יומו בטל קרבנו שפירש"י כגון מוספין, ולפי"ז ניחא שפיר דאבעי' להו בכבש הבא עם העומר שהוא נמשך עם מוסף של ט"ז דלמא לא איקבע ר"ח בזמנו וכבר עבר ט"ז וכיון שעבר יומו בטל קרבנו דדין הכבש הבא עם העומר שכתב הר"מ פ"ז מה' תו"מ ה"ג מקריבין יתר על מוסף כבש לעולה עם עומר התנופה נראה שהוא כדין המוסף ומה שאין כן לגבי שאר קרבנות דליכא בהו משום עבר יומו ועכ"פ לא מפורש ודו"ק, והתוס' שתמהו דאמאי לא אימלך אתמול שהקריבו תמידין ומוספין מה שכ' תמידין היא רק אגב גררא דמוספין דבלאה"כ הרי הקרבת תמידין בכל יום ויום ואינו תלוי בקביעות החודש: