חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מג · י
ומעתה במחלוקת הרשב"א והרא"ש ז"ל לגבי קורה שנמשכת למטה מעשרה הנה מסתברים דברי הט"ז ס"ק י"ג דיש להכשיר שאין זה דומה לקורה עקומה שהביא הב"י דכאן א"צ ליטול שום דבר כמו בעקמימות אלא רואין מה שתחתי' כאילו אינו עיי"ש ובאמת כמו הא דגמ' עירובין (ג') במקצת קורה למעלה מכ' למ"ד במבוי כשר דאמרי' קלוש, הכ"נ במקצת קורה למטה מי' נאמר קלוש כאילו אינו רק באופן שהקורה אינה רחבה יותר משיעור טפח תלי' בחקירה המבואר בגמ' שם אי אמרי' רואין גם בפועל ואי קלשת לה הו"ל קורה הניטלת ברוח, ובב"י כאן סי' שס"ג כתב וז"ל ונראה שהקורה מונחת למעלה מי' איירי דאי במונחת למטה מי' אפי' אינה רחבה יותר מהראוי פסולה כו' ולפי הנ"ל לכאו' צ"ע דאדרבה דוקא באינה רחבה יותר י"ל דפסולה משום דהו"ל קורה הניטלת ברוח משא"כ בקורה רחבה דאפי' אחר שנאמר רואין מה שלמטה מי' כאילו אינו אכתי נשאר שיעור קורה למעלה, אבל נראה דכוונת הב"י ז"ל דכש"כ בקורה רחבה י' למטה י' שפסולה היינו באופן שהוא למטה מי' בלי המשכה כלל למעלה וכמו"ש הט"ז, או אפי' בנמשכה ג"כ למעלה מי' מ"מ עיקרה של קורה למטה מי' ואינה נמשכת למעלה שיעור טפח כ"א מקצת לכך כתב הב"י דפסולה משום דאי קלשת לה הו"ל קורה הניטלת ברוח דאמרי' רואין בכח וה"ה בפועל, וכמו שנראה מסקנת הש"ס עירובין (ג') הנ"ל דמסיק רבא אמר זה וזה כשר חלל מבוי תנן, ולא אמר מטעם דאמרי' קלוש כדאמר לעיל והיינו משום דא"כ נאמר ג"כ קלוש בפועל והו"ל קורה הניטלת ברוח, ומעתה מתורץ שפיר קו' הב"ח ז"ל מה שהב"י ז"ל סותר משנתו ופסק בש"ע בקורה נמשכת קצת למטה מי' דכשר היפוך מ"ש בב"י ולהנ"ל אתי שפיר עפ"י דקדוק הט"ז בשינוי לשון המחבר שכתב נמשכת קצת למטה מי', ולהנ"ל היא הדבר דרק בקורה רחבה ונמשכת הרבה למטה מי' כתב הב"י דפסול משום דאי נאמר קלוש הו"ל קורה הניטלת ברוח אבל בש"ע בדקדוק יפה נקט נמשכת קצת למטה מי' בכה"ג שפיר כתב להכשיר דאמר' קלוש ולא יהי' קורה הניטלת ברוח שהרי הקורה רחבה יותר משיעור טפח למעלה מי' ודו"ק: