חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מג · ג
אך צע"ק עוד בדברי החס"ל מאחר שנחית לסברא דמשום שהוסיף בעשיית מחיצה לא מגרע גרע למה לא הביא לזה מתוס' עירובין (ה':) לגבי לחי של ד"א שהוקבע לשם לחי דכשר דכתבו ממש לשון זה של החס"ל וז"ל דאילו עבדי' לשם לחי כשר בכל ענין דמשום דריבה בסתימתא לא גרע עכ"ל:
ובאמת שאלת החס"ל מבואר בלקוטי דינים שבסוף ס' מהרי"ל שהשיב דהפסקת העץ אינו מבטל דהא אשכחן שהרשב"א אסר קורת מבוי שגבהה מקצתה למעלה מעשרה ומקצתה למטה מעשרה ומדמי לה להא דעירובין (י"ד) הניח קורה ע"ג מבוי ופרס מחצלת עליה קורה אין כאן מחיצה אין כאן והרא"ש דוחה דכש"כ דהוי סתימה טפי וכן קיי"ל בש"ע סי' שס"ג סעי' כ"ד וה"נ לא איכפת לן בעץ הקשור ומפסיק דכש"כ דהוי סתימה טפי, ובשו"ת אבני נזר או"ח סי' רצ"ה נשאל בשאלת כ"ת שבאמצעי של החוט מצוה"פ משוך חוט אחד או שתים וכתב להתיר עפ"י המהרי"ל הנ"ל, גם בס' פת"ז סי' שס"ג העתיק בזה לשון המהרי"ל שהביאו בשו"ת ב"ש או"ח סי' מ"ד: