חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מב · ה
אמנם בעיקר הקו' על רבינו יהונתן ובחלוף שי' שני התלמודים בבלי וירושלמי י"ל דבלאה"כ יש להבין במ"ש הרשב"א הנ"ל דבב' בתים אפי' במליא ואיתור ל"ה עירוב ומוכח לה מגמ' דעירובין (מ"ט) גבי שלש חצירות שעירבו החיצונות עם האמצעית דשתי החיצונות אסורות זע"ז דמוקי לה רב ששת שנתנו עירובן בב' בתים דעד כאן לא קאמרו ב"ה אלא בב' כלים אבל בב' בתים לא ומאי ראי' דלמא דוקא התם דהוי תרתי לריעותא שהם ב' חצירות שלא עירבו זע"ז וגם את עירובן עם האמצעית לא נתנו בבית אחד משא"כ היכי שרוצין לערב זע"ז וזוכין יחד בפת רק שחלקו בב' בתים דמליא ואיתור מנ"ל דל"ה עירוב וכבר העיר כן בס' גאון יעקב ותי' דהרשב"א דייק לה רק מלשון הגמ' אבל בב' בתים לא עיי"ש דמשמע דבכל גווני כה"ג ל"ה עירוב עיי"ש, והשתא לפי"ז דלא מפורש רק דאתי' מדיוקא יתכן לומר דהדבר תלי' בפלוגתא והוא דבנזיר (מ"ה) ת"ר וגילח הנזיר פאה"מ בשלמים הכתוב מדבר ר' יצחק אומר א"צ הרי הוא אומר ולקח שער ראש נזרו ונתן כו' יצא זה שמחוסר לקיחה הבאה ונתינה פירש"י שאם יגלח בפתח ההיכל יהא מחוסר הבאה לעזרה הלכך אינו מגלח אלא בצד הדוד הנה מצינו כאן דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי אבל לעומת זה בשבת (ק"ד) א"ר אמי כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפורי חייב דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי ומשום סתירה זו כתב בהקדמת ס' גט מקושר דבאמת פליגי בזה ר' יצחק ור' אמי וקיי"ל כר' אמי דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי (ויש להעיר בזה עפ"י מ"ש התוס' שבת (פ') ד"ה בהעלם שיש חילוק בין כתיבה להוצאה דלגבי הוצאה מודה דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי אבל נראה דרק לגבי הוצאה יש לחלק הכי אבל לגבי שאר דברים הדין כמו לגבי כתיבה דלאו כמחוסר מעשה דמי]: