חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מב · ד
אמנם לענ"ד אין הכרח שיחלוק הירושלמי עם ש"ס דילן בזה דאפשר מה דאמר בירושלמי דב' מקומות במליא ואיתור הר"ז עירוב אין הפי' דב' מקומות ב' בתים רק דבב' כלים קרי לה ב' מקומות ויש להעיר דמצינו כה"ג ג"כ בלשון המקרא דקרי לכלים בלשון מקומות והוא בע"ז (נ"א:) דאמר בקרא דאבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו וגו' בכלים שנשתמשו בהם לע"א הכתוב מדבר ומקשה הא מקומות כתיב ומשני אם אינו ענין למקומות דלא מיתסרו כו' תנהו ענין לכלים כו' הרי דלמסקנא פירושא דמקומות היינו כלים ואע"ג דאתי' רק באם אינו ענין מ"מ יהי' מה שיהי' אכתי לבסוף פירושא דמקומות היינו כלים והגם שאין ראי' מזה לפרש בלשון הירושלמי הבאתי דרך הערה זכר לדבר דאפשר למשמע כלים בלשון מקומות ודו"ק: