חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן לט · ב
ובשיטת הירושלמי דמהני צוה"פ מן הצד שהוא נגד ש"ס דילן עלה בדעתי להעיר חדשות דאין בזה חילוק ומחלוקת כלל רק מר כי אתרי' ומר כי אתרי' והוא למאי דאמר בעירובין (י"א) כי תניא ההיא בפתחי שמאי מאי פתחי שמאי פליגי בה ר"ח ור"י חד אמר דלית לה שקפי וחד אמר דלית להו תקרה פרש"י שאין כלום בנין למעלה מן הפתח אלא כל הכותל חלוק כפתח עד ראשו וצוה"פ שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן עכ"ל, מזה יש ללמוד דכל צוה"פ שאין קנה על גביהן וכגון צוה"פ מן הצד הוי בכלל פתחי שמאי, ובמקו"ח בתקון עירובין כתב לענין פתחי שמאי לחלק בין מזוזה לשבת דבצוה"פ מהני גם פתחי שמאי, ולכאו' מפירש"י הנ"ל משמעותיו דגם בצוה"פ כן ועיין מנחות (ל"ג) ורא"ש בה' מזוזה דהא דמשני הכא בפתחי שמאי לענין סוכה מתני:
והנה בתוס' כאן ד"ה פתחי שמאי פר"ח פתחי ארץ ישראל שהוא ארץ בני שם, ועיין ס' לשון זהב מ"ש דבא"י יהי' דין אחר שמועיל פתחי שמאי, דבח"ל לאו אורחא בהכי ולא ילפינן ח"ל מא"י, ולכאורה יש להעיר מירושלמי עירובין פ"א ה"א שמואל שאל לרב כמה יהי' ארכו יותר על רחבו א"ל כ"ש ההין ברייא דארעא דישראל ופי' בק"ע דיליף מדרי א"י שכך היו עושין האורך יותר על הרוחב בכ"ש, הרי מצינו דיליף אורח דירה בח"ל מדירה בא"י, אבל נראה דאין כל הדברים שווין, דמבוי בשיעור ארכו ורחבו שפיר ילפינן מא"י אבל למשוי פתח לא ילפינן דכל אחד לפי מנהג מקומו:
ומעתה מתיישב שפיר חילוק דברי שני התלמודים, דש"ס דילן אמר בצוה"פ מן הצד לא עשה ולא כלום ובירושלמי אמר דמהני צוה"פ מן הצד משום דלפי האמור דצוה"פ מן הצד הוי בכלל פתחי שמאי א"כ הירושלמי כי אתרי' בארץ בני שם דעבדי פתחי שמאי לכך מהני גם צוה"פ מן הצד ומשא"כ בש"ס בבלי לפי מקומו בבבלי, והוא פלפלת יפה והערה חדתא: