חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן לט · א
והנה מה שהעיר באות ד' במה שנוגע לעיקר שיש במק"א שתי פרצות כ"א יותר מי' רק שיש בשם עמודי טל"ג ואודות חשש מן הצד ומהא דתוס' עירובין (ב') מהא דכלונסות, הנה ברש"י חומש סוף תרומה משמע ציור הכלונסות דלא כתוס', גם באחרונים הביאו מס' הישר לר"ת כתי' הב' של התוס' א"כ משמע דזה לא הוי מן הצד, גם הביאו ירושלמי עירובין פ"א ה"ט תימר מן הצד כו' דמבואר שי"ל דמן הצד עוד מעלה יתירא להכשר, גם דעת הרי"ף הר"מ והר"ח שמפרשים פי' אחר בהא דמן הצד א"כ לפירושם אין הבבלי חולק על הירושלמי, ונ"ד שמוקף חומה מכל צד וגם מחיצות כראוי א"כ יש צדדין להתיר אף מן הצד ממש ומכש"כ בטל"ג שי"ל דל"ה מן הצד ע"כ תו"ד:
ובאמנה גם בשו"ת חס"ל מהד"ת סי' ג' כתב שעלה במחשבה לפניו דבאיכא ג' מחיצות דמה"ת הוי רה"י ואין בו איסור אלא מדרבנן לא חמיר מכלאים דמהני צוה"פ מן הצד, אבל כתב דמדברי הפוסקים שסתמו דצוה"פ לא מהני ולא חילקו בזה, וכן נראה מר"ן ריש סוכה שדן שם דל"מ צוה"פ מן הצד בסוכה מדין שבת אף דשבת חמור מסוכה, הרי דלא נפיק מכלל זה רק כלאים בלבד רק דמסיק ג"כ דבטל"ג דהוי ספק מן הצד יש לסמוך להקל וליתר שאת להעמיד עוד לחי מכאן תחת החוט של טל"ג עיי"ש: