אור ברסלב
חזון נחום סימן לח › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן לח · ג

ב

חקרת לשאול בא' שנטע אילן בשבת ומבואר במתני' פ"ב דתרומות דהנוטע בשבת במזיד יעקור והוא לא עקרו עד שנשא פירות, מה יעשה כעת אם יעקור האילן יעבור על בל תשחית, הנה ממתני' דא דנוטע במזיד יעקור ממילא שמעינן דמשום החיוב לעקור ליכא אי' ב"ת, ובשו"ת בי"ש יו"ד ח"ב סי' קע"ו דאפי' משום חיוב דרבנן מקרי תיקון ול"ה השחתה וחילי' ממתני' פ"ב דשביעית ומפ"ק דר"ה אין נוטעין כו' ערב שביעית פחות מל' יום קודם ר"ה ואם נטע יעקור ובגיטין (נ"ד) מפרש טעמא משום מראית עין שיאמרו שמותר ליטע בשבועות כו' וא"כ איך אמרו חכמים לעקור הא אסור מה"ת ליקצץ אילני מאכל ופשיטא דאף לעקור אסור ואפי' קודם שהוציאו פירות רק כל שהוא אילן מאכל שראוי להוציא פירות אסור להשחית אלא ע"כ דמשום חיוב דרבנן לא מקרי השחתה עיי"ש, והנה מה שכתב מסברא דלאו דוקא להשחית אלא אפי' לעקור אסור צ"ע שלא הביא ממל"מ פ"ז מאס"מ שכ' דאדרבה רק בעוקר עם השורש איכא לא תשחית ע' שו"ת חו"י סי' קצ"ה ומה שהק' ע"ז מתוס' ברכות (ל"ו) וע' שו"ת חס"ל מהדו"ת סי' ל"ה:

והנה ממתני' פ"ב דתרומות דנוטע בשבת או בשביעית יעקור י"ל דאין ראי' דל"ה השחתה משום חיוב קנס דרבנן, והיא דבירו' פ"ב דשביעית ה"ד אמתני' דאין נוטעין פירות ל' יום קודם ר"ה בעי' לה לא עקר פירותי' מה הן ופשיט דאין מחדשין על הגזירה ואין מוסיפין על הגזירה נמצא דכ"ז בנוטע תוך ל' יום שהוא רק דרבנן מותרין הפירות אבל בנוטע בשביעית עצמה שהוא אי' דאו' הפירות אסורין וע' ר"מ שביעית פ"ג ה"ז דבצלים שיצאו משביעית למו"ש אסורין בכדי שיעשו שהק' הראב"ד ז"ל בפ"ד הט"ו דהא תנינן הנוטע בשביעית יעקור ותי' המהרי"ק עפ"י הירו' הנ"ל דלא עקר פירותיו מותרין, ולהנ"ל הדבר תמוה דרק בנוטע תוך ל' מותרים הפירות ולא בשביעית עצמה שהוא דאו' וכבר הק' כן בבית רידב"ז הנספח לס' פאת השלחן, איברא שאני בעניותי בקונטרסי משמרת להבית כתבתי דל"ק דהמהרי"ק נראה דאזיל בשי' הרמז"ל דגם נוטע ל"ה רק דרבנן וכמו"ש מפורש בפ"א ה"ב דנוטע מכין אותו מ"מ מדבריהם והארכתי שם בפלפול נכון ואכמ"ל, עכ"פ מבואר דבאי' דאו' כגון בנוטע לש"ס דילן בגיטין (נ"ג) דאמר מכדי הא דאו' והא דאו', ובקונטרסי כתבתי שלא יוקשה מכאן לשי' הר"מ] הנה לדידן דהוי דאו' ודאי דגם הפירות אסורין וא"כ ל"ק דאיך יעקור ע"י קנס דרבנן והוא עובר אלאו דלא תשחית, דז"א דכיון דעכ"פ הפירות אסורין באכילה לא שוי' מידי וכמו שהבאתי לעיל מתוס' פסחים (כ"ט) א"כ ל"ה השחתה כלל, אבל טובה הראי' של הב"ש מהא דאין נוטעין פחות מל' יום ואם נטע יעקור והכא דאי' נטיעה הוי רק דרבנן ואמר בירושלמי דפירותיו מותרין שפיר תיקשי האיך מותר לעקור הא איכא לאו דבל תשחית וע"כ מזה ראי' דבמקום חיוב דרבנן לא מקרי השחתה ודו"ק:

ועפ"י האמור יתכן בישוב קו' המשנ"ח סי' ג' בהא דגיטין (נ"ד) דאמר אזכרות לא כתבתי לשמן ולעבור עליו קולמוס ולקדשי' והרי שם איירי שכ' רק סתמא מדלא נקט לא כתבתי לשמן כמו"ש התוס' במנחות ואי סתמא בס"ת ל"ה רק דרבנן איך יעבור בקולמוס הרי בכתב השני הוא מוחק כתב הראשון ואיכא משום מחיקת השם עכ"ק, ולהנ"ל י"ל כיון דסתמא פסול עכ"פ דרבנן ע"כ משום קיום מצוה וחיוב דרבנן שפיר מקרי מתקן וליכא איסור דלא תעשון ודו"ק:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה