חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן לח · א
הנה לכאו' יש להעיר ולסייע דלא מבטלי הקברים לדירה שהרי לגבי גדודי חיות כ' הנו"ב הטעם דלא דיירי אינשי והוי כהא דעירובין (כ"ג) דנזרע רובו הרי הוא כגינה דבטיל דירתו משא"כ בביה"ח יש ראי' דל"ה כזרעים דמבטלי דירה והוא ממכות (י"ב) דא"ר אבוה ערי מקלט לא ניתנו לקבורה דכתיב ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים ניתנו ולא לקבורה וקשה דלמ"ל קרא דממילא ידעינן לה לפ"מ דאמר בב"ב (כ"ד:) דלרבנן דאף בערי ישראל אין עושה שדה מגרש ולא מגרש שדה ה"מ זרעים אבל אילנות עבדינן ומנא תימרא דשאני בין זרעים לאילנות דתניא קרפף יותר מב"ס נזרע רובו הרי הוא כגינה נטע רובו הרי הוא כחצר ובשטמ"ק בשם הר"י מיגש ז"ל הפי' דמשו"ה אין עושין מגרש שדה דכמו דזרעים מבטלי דירה הכ"נ אם יזרע בו יצא מכלל מגרש ונעשה שדה כו' והשתא אס"ד דביה"ק ג"כ מבטל דירה דהוי כזרעים הרי ממילא ידעינן שאין עושין בערי מקלט ביה"ק רק חוץ לתחום עריהם וכן אפי' בכל ערי ישראל יהי' אסור אליבא דרבנן דס"ל דאף בערי ישראל אין עושין מגרש שדה ומטעם דזרעים מבטלי דירה והכ"נ ביה"ק מבטלי דירה והוי כשדה ובערכין (ל"ג) ילפי' לה מקרא דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה מדכתיב לא ימכר לא ישנה ולכאורה היא הערה גדולה:
אבל נראה די"ל כיון דכל מה שאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה הוא רק משום שאסור לשנות דכתיב לא ימכר לא ישנה א"כ אי לאו קרא דכל חייתם הו"א דמותר משום דלא מקרי זה שנוי מה שהוא צורך אדם והי' מותר לעשות ביה"ק אע"ג דמבטל דירה דמ"מ לא מקרי זה משנה ולכך כתיב ולכל חייתם ולא לקבורה ונותנים להם ביה"ק חוץ מתחום עריהם כמו"ש הר"מ בפי"ג מה' שמיטה יובל ה"ג אך גם למ"ש בשו"ת ח"ס יו"ד סי' של"א בהא דב"ב (קי"ב) פנחס דזבין מיזבן לא מצית אמרת דשדה חוזרת ביובל ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו וקשה דלמא קנה בית בערי חומה וחרב הבית שהוחלט לו ועשה ממנו קבר ולא יחזור ביובל וכתב דמכאן ראי' לשי' פרש"י שבועות (י"ז) דבתי ע"ח אין עושין מגרש מדאו' ודלא כמל"מ פי"ג משמטה ויובל, הרי דגם לצורך קבורה הוא בכלל האי' דאין עושין עיר מגרש מ"מ ניחא כאן דהרי להמל"מ הוא רק אי' דרבנן רק דלשי' רש"י שבועות הוא מה"ת אבל מ"מ רק בערי חומה משא"כ בשאר ערי ישראל הוי רק דרבנן ושפיר צריך קרא לגבי ערי מקלט ודו"ק: