אור ברסלב
חזון נחום סימן לו

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן לו

סימן לה

ב"ה ח' טבת תרפ"ז.

שוכט"ס לכבוד ידידי ש"ב הרב הגדול בנש"ק מו"ה ישכר בעריש היילפערן נ"י אבד"ק בייטש ועמו הרב המאוה"ג מוהר"י וואגשאל נ"י דומ"ץ:

א

ע"ד השאלה אודות תיקון עירובין בעירכם שמצד אחד יש הר המתלקט י' מתוך ארבע ולצד אחר הפתוח צריך להעמיד צוה"פ אם להעמידו קודם שיוגבה התל י"ט או לאחר גובה של הי"ט, והבאתם מח"א הרב מוהר"מ ניימאן שהראה לשו"ת אדב"ע סי' ד' שחוכך השואל בב' הצדדים כמו שיבואר:

ב

והנה מה שהערתם לפקפק מחמת שמצד אחד צריך להעמיד הצוה"פ סמוך להר המתלקט ולומר גוד אחית מחיצתא כאילו ההר זקוף כמחיצה, ולעומת זה מחיצת הר המתלקט עצמו מצד הב' דמהני היא מטעם גוד אסיק והוי כעין תרתי דסתרי, ולזה הבאתם מה שהעיר כ' ידידי הרב הגאון אבד"ק קראס נ"י על אתר מעירובין כ"ב בהא דא"י א"ח עלי' משום ר"ה דמקשה אילימא משום דמקיף לה סולמא דצור מהך גיסא ומחתנא דגדר מהך גיסא כו' אף דג"כ הוי כשתי הפכיים בנושא אחד הר ובקעה גוד אחית וגוד אסיק, וטובה הערתו על אתר בשיחה של ת"ח אבל באמת לא אדע מקום שתי הפכיים התם, שהרי כמו בקעה י' ה"ה הר המתלקט י' דהוי רה"י בשניהם הטעם רק משום אסיק מחיצתא וליכא משום גוד אחית כלל עיין פירש"י שבת (ו':) ד"ה קמ"ל ופירש"י עירובין (פ"ט) ד"ה כ"ע, גם בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' צ"ד רוצה להוכיח דבקעה י' הוי רה"י גם בלא טעם גוד אסיק כלל רק משום דמחיצה עשרה מהני בכ"מ בגובה או בעומק עיי"ש, ובאמת גם בתל המתלקט אף דשי' רש"י הנ"ל שהוא משום גוד אסיק אבל הריטב"א ר"פ כל גגות כתב דאין זה מטעם הנ"ל רק משום שהוא מובדל מר"ה י' וכ"כ המהרש"א שם בגג במקום שאין בולט דהוי ר"ה, אף שאינו ניכר ול"א גוד אסיק וכן היא שי' הרשב"א ז"ל ר"פ הזורק עיין בס' נפ"ח וס' אבני נזר סי' רע"ב ור"צ ואם לענין דהוי ר"ה אמרו מכש"כ לענין שיהי' מחיצה אף רק בגובה עשרה א"צ לבא לגוד אסיק לדבריהם:

ג

גם בעיקר החקירה שלכם מי אמר דלענין שיהי' זקוף כמחיצה צריך לבא שוב לטעם גוד אחית וז"א דלפירש"י ותוס' דתל הוי ר"ה משום גוד אסיק ה"ה דמטעם זה הוי כאילו זקוף כולו עיין פירש"י שבת (ק"י) ד"ה תל, ובענין זה אי אמרינן גוד אסיק וגוד אחית בהדדי עיין חגיגה (י"ט) בג' גממיות דר"מ אומר מטביל בעליונה וכש"כ בתחתונה שהיא משום גוד אסיק ואחית ובעירובין (ט') מ"ד לבוד וחביט ל"א קמ"ל ובר"ן סוכה שכתב דלבוד ודופן עקומה וכן גוד אסיק ודופן עקומה לא אמרי' עיין שו"ת רע"א סי' י"ב דבאמת גם להר"ן אמרי' ב' הלכתות ביחד רק דהתם שאני דא"א לדון על הא' כ"א מכח אידך עיי"ש דבר נחמד בישוב קו' התוס' ומהרש"א עירובין (ט') הנ"ל, ועיין עירובין (צ"ג) דאר"ח גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין ועשו"ת ח"צ סי' ה' דהטעם משום דתרי מילי נינהו דגידוד הוא משום גוד אסיק והמחיצה כפשוטה משום מחיצה ומסקינן בגמ' הלכה דמצטרפין אע"ג דתרי מילי נינהו ומבואר כן בסוגי' דגיטין (ט"ו):

ד

והנה מה שיש לדון בנ"ד במחיצת הר המתלקט משום דבני העיר עוברים בין המחיצות וההר הוי מחיצה שאינה עשוי' ביד"א דכתבו התוס' עירובין (כ"ב) דאפ' רבנן מודו דאתי רבים ומבטלי מחיצה ועיין מג"א סי' שס"ג סק"ל וסק"מ, אמנם בשו"ת ב"ש סי' מ"ט וסי' נ"א תמה בזה על המבואר בש"ע הרב ז"ל וחת"ס סי' פ"ט דמה שרבים דורסים בתוך המבוי מבטלים המחיצה וז"א דרק ברבים דורסים על המחיצה או בין המחיצות הדין כן, וראיתי בשו"ת נפ"ח סי' ל' שכתב מדעת עצמו כדברי הרב והחת"ס ז"ל והוכיח מהא דעירובין (כ"ב) לגבי פסי ביראות דג"כ אין מהלכים על מקום הד' מחיצות אפה"כ למ"ד אתי רבים ומבטלים מחיצה הי' בטל, אבל גם בב"ש הרגיש בזה וכתב דהתם משום שדרך הרבים מפסיק בין הפסין וכמו"ש הרמב"ן במלחמות והוכיח כן מתוס' עירובין (כ"ב) ד"ה קשיא ומהרש"א בתד"ה חייבין עיי"ש, וא"כ גם בנ"ד שפיר מחיצת הר המתלקט ואפי' בהרים בשתי הרוחות דהוי הוקף ולבסוף ישב מהני עשיית הצ"פ שיהי' מוקף לדירה כמו"ש המג"א סי' שנ"ח סק"ה ובשו"ת ב"ש סי' מ"ט:

ה

זולת בנוגע למה שהועמד קנה א' של הצוה"פ בגובה שיפוע י"ט של ההר המתלקט שרק באופן זה הורשה מהממשלה וכתבתם שלפי שהקנה היא בחפירה יותר בעומק מתחתית התל לא נשאר בזה לדון רק מצד ספקות השואל בשו"ת אדב"ע הנ"ל מה שבהי"ט שלמטה לא ניכר הקנה של הצוה"פ וכמו בהעמיד אחורי הגדר שהחמיר התב"ש ובחת"ס או"ח סי' צ"ו וחלק ו' סי' ל"ד מיקל, ולא אדע פירוש דבריכם כי השואל באדב"ע לא הזכיר כלל מטעם שאינו ניכר רק משום דגובה י"ט לא יהי' לו שקפי ויהי' כפתחי שמאי (בעירובין י"א), ולומר דכמו מטעם אינו ניכר כתב בחת"ס סי' ל"ד דסגי במה שניכר למעלה מעשרה בתוך עשרים ליוצאים ונכנסים הכ"נ לענין זה מה שיש לו שקפי למעלה מעשרה צ"ע דהרי בפתחי שמאי הטעם משום דבכה"ג לא עבדי אינשי א"כ נראה דצריך שיהי' לו שקפי בתוך עשרה:

ו

ובדין צוה"פ אי בעי הכירא כתב הפמ"א ראי' מעירובין (י"א) דמייתי ראי' דא"צ ליגע מהא דכיפה ופירש"י שם ד"ה חייבת דקשה מנ"ל דלמא צריכים ליגע והכא הא איכא פתחא גבוה י' ורוחב ד' ונהי דלא נימא חוקקין סתימה העליונה להשלים מ"מ מזוזות הפתח שגבוהים עשרה נמשכים מעלה מעלה עד שיגיעו אל המשקוף העליון ומה הפסד יש בבנין האבנים ברוחב הכיפה אע"כ משום שלמעלה המזוזות הם מכוסים ברוחב החומה לא נחשב מזוזה כ"א עד הבנין ששם אין המשקוף מונח עליהם ושפיר מוכח דא"צ ליגע וא"כ ראי' דמזוזות שאינם נראים ל"מ מזוזה עיין חת"ס או"ח סי' צ"ו בביאור זה:

ז

והנה עפי"ז י"ל פרפרת אחת שתיישר לנו המסלה בישוב קו' התו"ש סי' שס"ג ושו"ת בר"א סי' ט"ז על הט"ז דצריך שלא יהי' גג מפסיק בין החבל להקנים דתיקשי מהא דכיפה דנהי דא"צ ליגע מ"מ הרי הכיפה מפסיק ובפמ"ג מ"ז סקי"ט תי' בשי' הר"מ דעיקום גופא יש לחשוב כמשקוף ורק באין רגלי' גבוהים י' הטעם דא"א לחשוב העיקום לשני דברים למשקוף ומזוזה, אך הקשה דאכתי א"כ מאי ראי' מהא דכיפה דא"צ ליגע כולן דהעיקום גופי' הוי משקוף והוא נוגע בהקנים עיי"ש:

ח

ולהנ"ל י"ל דל"ק להט"ז מהא דכיפה שהעיקום מפסיק משום דבאמת לדברי הפמ"א הנ"ל מזוזות הפתח נמשכים בתוך העיקום עד המשקוף רק ריעותא דידהו משום שאינם ניכרים, והנה בשו"ת רע"א סי' ל"ה חקר לגבי נפל הלחי בשבת ויש לחי אחר שלא סמכו עליו דמשום שאינו ניכר ל"ה כליתנהו למחיצות ונאמר הואיל והותרה הותרה והעיר מתוס' עירובין (ט"ו) ד"ה לא עיי"ש, אבל בישע"י הביא מהמפורש בתוס' עירובין (י"ב) ד"ה הבמ"ע דבאין המחיצות ניכרות הוי איתנהו למייל למחיצות דאמרי' הואיל והותרה עיי"ש וא"כ מתורץ שפיר מה דהעיקום ל"ה הפסק בין המחיצות כיון דבאמת המחיצות מגיעים עד למעלה ומשום שאינם ניכרים למעלה אכתי יש עליהם שם מחיצות שוב אין חוצצים וכה"ג דאמרי' מב"מ אינו חוצץ ועיין עירובין (ט') מצא מין את מינו וניעור, ובפרט דהכא שאפשר להכשיר גם המחיצות למעלה שיהיו ניכרים ע"י חוקקין להשלים שיסיר את העקום הוי כמב"מ דא"ח אבל הש"ס שפיר מייתי ראי' דא"צ ליגע דהרי כבר נודע מ"ש הגאון מהרש"ק ז"ל ותפ"י זבחים פי"ג דלש"ל מב"מ א"ח כ"א היכי שאין פוסל האויר דלא עדיף מב"מ מאויר, ובאמת כבר מבואר כן ברמב"ן בכורות (פ"ג) דלש"ל בבכור מב"מ א"ח כיון דבעינן נגיעה דכתיב פטר רחם והארכתי בזה במק"א, א"כ שפיר אתי ראיית הש"ס דא"צ ליגע דאס"ד דצריך ליגע א"כ הכא העקום דל"ה משקוף הרי מפסיק דלש"ל מב"מ א"ח והוי כנוגע דהרי אי צריך ליגע ופוסל אויר גם מב"מ חוצץ ודו"ק:

ט

אך בנידון שאלתנו אין הריעותא משום שאין ניכרין לבד רק העיקר משום דאם מעמיד הצוה"פ למעלה מי"ט ליכא שקפי למטה מעשרה והוי כפתחי שמאי דפירש"י אבן נכנס ואבן יוצא, והכ"נ מחיצות ההר המתלקט נראה דהוי כמו אבן נכנס ואבן יוצא כיון דאמרי' (שבת צ"ז) שא"א לר"ה שתלקט במלקט ורהיטני ופריך אה"כ אפי' גבוה שלשה נמי עיי"ש, ואפי' למה שחקר במג"א סי' שס"ג ס"ק כ"ח דכותלי המבוי נחשבים במקום קנים שאני קרקע ההר שא"א שתלקט במלקט ורהיטני:

י

וכבר כתבתי במק"א בישוב דברי התוס' שבת (פ') דחשבינן ג' טפחים מהגרוגרות אף דל"ה ג' מהקרקע והק' בבי"צ או"ח סי' מ"ט משבת (צ"ט) דאמר בדבילה שמינה דלא מבטל לי' ל"ח כר"ה דל"ב לגבי ארעא, ואמרתי דשאני כותל מקרקע דר"ה שא"א שתלקט במלקט ורהיטני והלכך גבשושית נמי הוי ר"ה כפירש"י שם לכך גם הגרוגרות חשיב כארעא סמיכתא משא"כ גבי דבילה בכותל לא בטיל לגבי', והכ"נ לנ"ד אף שנאמר דכותלי המבוי נחשבים במקום הקנים לא כן קרקע ההר דהוי כמו אבן נכנס כו' דמקרי פתחי שמאי, גם הרי בשו"ת הרא"ם סי' כ"ו הביאו בשו"ת בר"א סי' ט"ז שדן השואל לפסול באם קנה אחת גדולה ואחת קצרה דצידו אחד של הקורה בשמים וצידו השני עד הארץ ופתחא כהא לא עבדי אינשי והוי פתחי שמאי והר"ם השיב רק משום דל"א שהקורה יורד למטה ליגע בקנים רק משערים קנים הקצרים כאילו הם עולים ונוגעים למעלה ומונח הקורה בשוה עיי"ש ורמז במג"א סי' שס"ב ס"ק ח"י וע' מהר"ם שיק סי' קס"ז שהעיר מירו' פ"ק דעירובין ה"א בקורה שהוא בצד אחד למעלה מעשרים ובצד א' למטה כ', אבל באמת באם הקורה מונח בשיפוע רב הוי כפתחי שמאי וא"כ הכ"נ מחיצות ההר המתלקט י' מתוך ארבע דהוי בשיפוע לא עבדי אינשי הכי והוי כפתחי שמאי וכבר כתבתי דאף להחת"ס דמכשיר במחיצות ניכרים למעלה מעשרה מ"מ לגבי פתחי שמאי לא נראה כן ובלאה"כ שי' האבן עוזר סי' שס"ב לענין עומד מרובה על הפרוץ דלא סגי במה שהוא למעלה מעשרה וא"כ ה"ה לענין מחיצות ניכרים, אך באבני נזר סי' רצ"א העיר מעירובין (כ"ה) דפליגי במחיצה ע"ג מחיצה אי הועיל שיהי' מוקף לדירה ולענין מחיצה ודאי הועיל אף שאינו מתיר רק במה שלמעלה מעשרה, ומעתה לגבי פתחי שמאי שהטעם משום דפתחא כהא לא עבדי אינשי נראה ודאי דלא מהני מה שיש לו שקפי למעלה מעשרה לכן לענ"ד בנ"ד נראה לתקן להעמיד עוד קנה של י"ט במקום שאין שם יותר ממשך ג' טפחים למקום הגבוה שמתלקט י' ששם היא המחיצה במקום הגבוה כפירש"י (שבת ק') דבכה"ג יצאנו מכל החששות שהקנה זה יהי' סמוך למחיצה היינו מקום הגבוה י' וגם יהי' מקרי לה שקפי בתוך עשרה וכמו"ש בכה"ג בב"ש מ"ט ובודאי לא יהי' קפידא מהממשלה על העמדת הקנה עוד אחד גבוה י' מכוון תחת החבל על ההר כנ"ל ויהי' התיקון כדת:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה