אור ברסלב
חזון נחום סימן לה › ב

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן לה · ב

א

אבל הנה בדבר קו' על הש"ג קדמו בב"ח סי' ש"ח שהביא לדברי הש"ג פ' מפנין לגבי בהמה שנפלה לאמת המים דמביא כרים וכסתות שכתב הש"ג דאם א"א ע"י כרים וכסתות מותר להעלותה בידים משום צעב"ח ומאי שנא כאן דמדדין שאסור לעקור ותי' דשאני התם דאיכא צעב"ח דאו', אבל כאן משום הפסד ממון גרידא היכא דליכא צעב"ח לכ"ע אסור לעוקרה עכ"ד והיינו דמפרש הא דמדדין ובלבד שלא יגביהם כו' דאיירי דוקא בדליכא צעב"ח, אבל במקום צעב"ח באמת מותר גם להגביהם דליכא אי' טלטול בכה"ג, ולכאו' דצ"ע בתי' הב"ח מדברי הר"ן הביאו בב"י דאיך מדדין הרי מוקצה כמו שאין מטלטלין כולו כך אין מטלטלין מקצתו ותי' משום צעב"ח א"כ הרי מפורש דאיירי גם כאן במקום צעב"ח ואפשר הב"ח רוצה לומר דל"ה הכא צעב"ח גמור, ובאמת כתב גם במג"א סי' ש"ה ס"ק י"ב משו"ת הרמ"א דמותר להמרות האוזות פעם אחת ביום משום צעב"ח ע"י עכו"ם ואם א"א ע"י עכו"ם שרי ע"י ישראל משום צעב"ח ובהגהת רע"א הק' דלפי"ז למה בבהמה שנפלה לאמת המים מביא כרים וכסתות ואסור להעלותה בידים ומ"ש הכא דשרי דהוי ג"כ טלטול מוקצה ותי' דאולי י"ל דאיירי היכי שא"צ ליקח האוזא ולטלטלה רק שמונחת האוזא במקומה והוא מכניס האוכלין לפיהן עכ"ד, והנה לשי' הש"ג אתי שפיר בפשיטות דגם בבהמה שנפלה לאמת המים מותר להעלותה בידים היכי שא"א בכרים וכסתות:

ולכאו' תיקשי בהא גופא המבואר בסי' ש"ה שאסור להעלותה בידים ומאי שנא דמותר ע"י כרים וכסתות אע"ג דאיכא משום מבטל כלי מהיכנו רק שהותר משום דצעב"ח דאו' כדאמר בשבת (קכ"ח) א"כ הכ"נ גם טלטול מוקצה בידים יהי' נדחה משום צעב"ח, וכבר הרגיש המג"א עצמו בסי' ש"ה סקי"א ותי' דאין לדמות גזירות חכמים זל"ז עיי"ש:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה