חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ל · ה
והנה בחידושו של הר"ן דלהחם ע"י מדורה שנהנה מהעצים עצמן הוי כאונ"פ מצינו דתלי' בשי' בבלי וירושלמי, דבש"ס דילן (ביצה כ"א) אמתני' דבש"א לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ ראויין לשתי' וב"ה מתירין עושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה ע"ז מסיק בגמ' דהאי מדורה ב"ה קתני לה אבל ב"ש לא שני להו בין הנאת כל גופו לאבר אחד, אבל עכ"פ מבואר דלב"ה שני להו ומותר לעשות מדורה אפי' בלא ע"ד שתי', ולפי"ז יתכן סברת הר"ן משום דמדורה להחם הוי כאונ"פ, אבל בירושלמי פ"ב ה"ג אמר דמתני' פתר לה תרין פתרין דלפי' הא' הא דמדורה דברי הכל והוא שיהא קומקום נגד המדורה דאגב שמותר להחם כדי לשתות מותר ג"כ להחם נגד המדורה ולפי' הב' רק לב"ש דלית להו מתוך צריך שיהא קומקום נגד המדורה ולב"ה דאית להו מתוך מותר אפי' באין קומקום עיין פנ"מ, מבואר להדיא בשי' הירושלמי דלהחם כנגד המדורה ל"ה כאונ"פ ומותר רק מטעם מתוך וע"כ לפי' הא' אף לב"ה בעי שיהא קמקום נגד המדורה, וראיתי בגליון הירושלמי של כ"ג אאמו"ר זצ"ל שהעיר בזה: