אור ברסלב
חזון נחום סימן ל › ד

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן ל · ד

ג

ונראה בישוב זה עפ"מ שביאר הלח"מ את דברי הה"מ הנ"ל מ"ש שאין זה כביצה שנולדה לפי שאין ראוי לאסור משום שנולד ולא הוכן אלא כשאנו מסתפקים מהדבר בעצמו אבל כשאין אנו צריכים לאותו דבר אלא לתקן האפי' והבישול אין לנו לאוסרו משום זה עיי"ש, ולפי"ז נראה דאיכא תרי גוני הוצאת אש דאם מוציא האש כדי לבשל או לאפות בו שצורך האש הוא רק לתיקון הבישול ואפי' ואין נהנה מן האש עצמו שפיר עולה מה דלא הוי כביצה שנולדה ואתי עלה רק מטעמא דהוי מכשירין שאפשר מעיו"ט משא"כ במוציא אש להחם גופו או כדי להאיר שנהנה מהאש עצמו בכה"ג איכא טעם מוליד דהוי כביצה שנולדה, והנה הר"ן כתב בהא דביצה ל"א בהא דמותר לבקוע עצים ע"י שינוי ביו"ט אע"ג דאפשר מעיו"ט רק משום דעצים שנהנה מהם בעצמם שעושה מדורה ומתחמם כנגדו הוי כאוכל נפש ומותר אפי' באפשר מעיו"ט עיין ט"ז סי' תק"א סק"ב וסוס"י תק"ב כאן ומג"א סק"ג נמצא דבכה"ג שמוציא אש להתחמם או למאור שנהנה מן האש עצמו דהוי אונ"פ דליכא טעמא לאיסורא ע"י שאפשר מעיו"ט שוב איכא טעמא דמוליד עפ"ד הלח"מ הנ"ל כמו"ש הט"ז כאן בסי' תק"ב דאפי' שהוא אונ"פ לא הותר אלא לתקן מה שיש בעולם אבל לא להמציא ולהוליד, ובאופן שמוציא אש לבשל או לאפות בו דל"ה נולד כיון שלא נהנה מן האש עצמו כדברי הה"מ, שוב איכא טעם השני דאפשר מעיו"ט כיון דבכה"ג ל"ה אונ"פ רק מכשירי אונ"פ, ואתי' לפי"ז שפיר מה שהר"מ בלשונו ויותר מפורש בלשון הרשב"א בעבוה"ק דנקטי תרתי טעמי נולד ואפשר מעיו"ט משום שיכלול תרתי גווני הוצאת אש להחם ולהאיר, וגם לבשל ולאפות, ומתורץ כמין חומר:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה