חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן כט · ה
ובטעם הח"ס דמשום שרואין העכו"ם שמסיקין ע"י נכרים שוב ליכא חה"ש לכאו' יש להעיר בעיקר חומרא דחה"ש שהרי בע"ז (ט') אמר רבא אמר לי איסור גיורא כי הוינן בארמיותא אמרינן יהודאי לא מינטרי שבתא דאי מינטרי שבתא כמה כיסי משתכחי בשוקא ולא ידענא דס"ל כר"י דאמר המוצא כיס בשבת מוליכו פחות פחות מד"א, א"כ תקשי דלמה נחוש היום במלאכת בשבת ע"י נכרי שיאמרו דישראל לא מנטרי שבתא הרי לא הועלנו בזה דבלאה"כ אומרים כן דאי מינטרי שבתא כמה כיסי משתכחי בשוקא, רק עכצ"ל דמ"מ אין לנו להניח להחזיק דבריהם עוד יותר ע"י שיראו ישראל עושים מלאכה ע"י נכרי, ולפי"ז גם עכשיו שרואים בארצות הקרות מסיקים תנורים ע"י נכרי למה נאמר שסוברים שכן הוא שמירת שבת אומר לנכרי ועושה לא משום דלא מינטרי שבתא, והרי בלאה"כ אמרי דישראל לא מנטרי שבתא דאל"כ כמה כיסי משתכחי בשוקא ואיך א"כ ידונו ישראל לזכות שכך הוא שמירת שבת נגד סברתם מאז, ואדרבה נאמר שלא להניח לחזק דבריהם דלא מינטרי שבתא מדלא משתכחי כיסי בשוקא, וגם ממה שמסיקים ע"י נכרי יש לעיין בע"ז (כ"ו) דאמרינן להו דידן דמנטרי שבתא מחללינן עלי' וצע"ק ויש לחלק, ועכ"פ דמלאכת פרהסיא כתב הח"ס עצמו דאיכא גם בזה"ז חשש חה"ש, ועיין מהרש"ם ח"א סי' י"ב במה שמצינו עניני חה"ש שהם רק מדרבנן ומצינו ג"כ שהוא מה"ת ולפי פיה"מ להר"מ סופ"ק דע"ז הנ"ל החשש חה"ש הוא מה"ת: