חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן כה · יד
סוף דבר שמכל הנ"ל יש ללמוד היתר בהרהור לגבי מ"ר שלא כנגד העמוד, והר"מ שכתב בפ"ג מה' ק"ש והוא בש"ע או"ח סי' פ"ה סעי' ב' דאסור להרהר במקום הטינופת הוא המקום שי"ב צואה ומ"ר עכ"ל, י"ל דוקא בשניהם יחד אבל במי רגלים לחוד אין קפידא בהרהור ועוד שיש לחלק דהכא דוקא במקום הקביעות למ"ר משום דאתי לידי סרחון והוי כמו עביט של מ"ר וזה ג"כ (מ"ש) מ"ש ברמ"א סי' פ"ג סעי' ד' דאם משתינים בהם לפעמים אסור להרהר בהם ד"ת כו' והיינו דוקא משום שהוא קבוע, וכעת נזדמן לידי ספר שו"ת לבושי מרדכי וראיתי במהדו"ת סי' קס"ה שצדד להקל משום האי חילוקא וכתב ג"כ בכוונת הקש"ע כן וכבר הבאתי לו מהראש יוסף ומשמעות דבריו להקל והי' לבאר בסוגי' הש"ס והפוסקים מה שנלע"ד לצדד להיתרא: