אור ברסלב
חזון נחום סימן כה › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן כה · ג

ב

והנ"ל בזה בישוב הירושלמי דהנה במחלוקת הרא"ש והרשב"א אי לא יראה בך ערות דבר קאי גם אצואה י"ל דהוא בפלוגתא בירושלמי פסחים פ"ז הי"ב דר' אימי בשם ר"ל מייתי ראי' דמחילות שתחת ההיכל חול מתניתא אמרה כן מדורה היתה שם ובהכ"ס של כבוד כו' א"ר יוסה וכי צואה טומאה והלא אינה אלא נקיות, מבואר שיש מקום סברא דגם צואה יש בה מגדר טומאה או תיעוב וע"כ למד מזה שהי' בהכ"ס במחילות דלא נתקדשו ור' יוסה פליג דצואה אינה טומאה אלא נקיות, ונראה לפי"ז דפליגי בסברת הרא"ש והרשב"א הנ"ל דלשי' הרשב"א דלא יראה בך ערות דבר קאי גם אצואה הרי שיש בה סרך וגדר טומאה הוא דברי ר' אימי אבל ר' יוסי ס"ל דצואה אין בה אלא משום נקיות ומשום דלא יראה רק אערוה ולא אצואה:

וראה כוזרי מאמר ב' פרק ס"א מה שכתב בהתרת הספק שתסתפק הנפש למה זה המותר העצמי והוא ש"ז עם היותו כולו רוח מטמא, מה שהשתן והצואה עם כיעור ביתו אינו מטמא עיי"ש באופן דבזה פליגי בירושלמי אם יש בהם עכ"פ גדר סרך טומאה או שהוא לגמרי רק משום נקיות ודו"ק, שו"ר כמו מפורש ברמב"ן פ' תצא וז"ל וטעם כיסו הצואה כטומאה שמטמא את מקומה ותהי' בוקעת ועולה אבל אסור לראותה בעת התפלה כו' הרי כדברי הרשב"א דקאי לא יראה אצואה והוא מטעם סרך טומאה, ולדברי הרמב"ן העירני ב"א הרב הג' החו"ב עצום מו"ה יעקלי טורקל נ"י:

ונראה עוד עפי"ז דהירושלמי ברכות פ"ג הנ"ל אזיל בשיטת ר' אימי דירושלמי פסחים האמור, והוא דבירושלמי ברכות שם ה"ה בעון קומי רבי אבוה מפני מה פורשים מצואתן ומימי רגליו ארבע אמות א"ל מפני שמחשבותיו רעות א"ל ולא קטן הוא א"ל ולא כתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו כו' והיינו דס"ל שצואה ומ"ר אין בהם משום נקיות לחוד רק שי"ב מגדר טומאה או תיעוב מפני שמחשבותיו רעות והוא כסברת הרשב"א דקאי עלי' ג"כ קרא דלא יראה דקרי להו ערות דבר:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה