אור ברסלב
חזון נחום סימן כג › ב

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן כג · ב

א

זולת שלכאו' הי' לפקפק בראייתי מטעם אחר דשאני ברגלה של זו עולה שקדם חסרונו להקדישו כלומר שתחלת קדושה נעשה רק באבר אחד ומעולם לא הי' אבר זה נכלל בקדושת כל הבהמה משא"כ בהכ"נ שחרב שמתחלה חלה עליו קדושה שלימה בבנינו א"כ גם עתה שנשלל ונחסר מן המקום אפשר יותר החיוב לקנות מקום לצרף ולהשלים קדושה, אבל באמת ז"א דסברא זו תתכן רק לענין קדושת אותו המקום שלא תפקע ע"י החסרון מכיון שהי' שלם בתחלה וכעין שמצינו לגבי טומאת אוכלין דאע"פ דפחות מכביצה אין מקב"ט מ"מ בהי' תחלה כביצה ונחסר לא פקע טומאתו כדאיתא בתו"כ הביאו התוס' פסחים (ל"ג) אותו אתה שובר לטהרתו ואי אתה שובר אוכלין לטהרתן והכ"נ לעומתו בקדושה דאפי' בנחסר משיעורו אלים קדושתו ע"י שיעור השלם שהי' תחלתו בקדושה וכה"ג שכתבו התוס' מנחות (כ"ד.) ד"ה שאין דבשירי מנחה שהי' כבר צריך לכלי מצרף כלי מדרבנן שלא יצא מקדושתו ולא דמי להיכי דלא הי' צריך מעולם לכלי עכ"ל, וכ"ז לענין קדושת עצמו שיועיל לו הצירוף שכבר עמו, אבל שיהי' עליו החיוב לרדוף אחר הצירוף להשלים החסרון משום זה שהי' לו שיעור בתחלה הוא נגד הסברא, ומה דמצינו במנחות (ט'.) במנחה שחסרה קודם קמיצה רי"א יביא מתוך ביתו וימלאנה, התם לא משום חובת קדושת המנחה רק משום לצאת חובת נדרו בהבאת מנחה, אבל היכי שאין עליו אחריות נדר רק משום קדושת הקרבן עצמו להשלים קדושתו כבתחלה ע"ז איננו אחראי כלל:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה