אור ברסלב
חזון נחום סימן כא › ו

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן כא · ו

ה

איברא דלכאו' הרי ביומא ס"ד במפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח"כ נמצא הראשון והרי שניהם עומדין איזה מהן שירצה יקרב דברי חכמים ר' יוסי אומר מצוה בראשון ואם הי' השני מובחר ממנו יביאנו הרי דפליגי אי מצוה בראשון ולאו דוקא בקרבן כן אלא ה"ה בכל המצות כמו שלמד מזה בשו"ת פמ"א ח"ב סי' קכ"ה מובא בשע"ת סי' תקפ"א לענין ש"צ ובעל תוקע שהי' חולה ביום ר"ה ואח"כ נתחזק ונתרפא ושני הש"צ שווים במעלה דתלי' בפלוגתא זו אי מצוה בראשון וקיי"ל כחכמים דאיזה שירצה יקריב אבל זה בנמצא הראשון אחר הפרשה ושניהם עומדים אבל בנמצא קודם הפרשה גם חכמים מודו שמצוה בראשון ואין להפריש אחר תחתיו וא"כ נדון שאלתינו הוא ממש דין דפסח שאבד דכה"ג מצוה בראשון הוא המקום הנבחר מתחלה שכבר ראינו בבנינו, גם הרי בתמורה כ"ג אמרי' בבא לימלך דרבי סבר לא עשו תקנה בקדשים ואמרי' לי' התכפר בשאינה אבודה ואבודה מתה ורבנן סברי עשו תקנה בקדשים כו' וקי"ל כחכמים דאמרי' התכפר באבודה משום תקנה שלא תהי' מתה וא"כ הכ"נ אם נאמר דקרקע בהכ"נ נשאר בקדושה אפי' בחורבנו כדברי הרמב"ן והמג"א הנ"ל הול"ל עשו תקנה בקדשים מקדש מעט שאם לא יבנה עליו סופו שילך לאיבוד ברוב הימים וע"כ נאמר לו שיבנה במקום הראשון, אבל באמת נראה דהתם שאני משום דראוי הראשון להקרבה כמות שהוא אמרי' דמצוה בראשון לדברי ר' יוסי וגם שעשו תקנה בקדשים אבל בכה"ג שאינו ראוי להקרבה שיהי' צריך להוסיף דמים בכה"ג לש"ל מצוה בראשון וגם לש"ל עשו תקנה בקדשים כיון שאין הראשון ראוי עתה להקרבה עוד והכ"נ הרי המקום בחורבנו אינו ראוי לבהכ"נ עד שיבנו עליו לש"ל מצוה בראשון וצ"ע עוד:

ואמנם ג"כ אפי' לדעת האו"ז והדע"ק וכפי שהבאתי לעיל בשי' הר"ן דעכ"פ בחורבנו אין הקרקע קדוש דלדידהו ודאי פשיטא דאפי' המקום רחב ומספיק לבנין ליכא מצוה בראשון. כ"ז מצד חובת קרקע אמרי' דליכא שאין הקרקע מושך עלי' חיוב קדימה לבנות עליו, אבל אכתי יש בזה משום חובת גברא מצוה מן המובחר לבנות על מקום הראשון למען חיבת הקודש ושמירתו שלא יבא המקום לבזיון או לאיבוד וכן לבנות עם אותן העצים ואבנים מבנין הראשון ומפורש בזה בט"ז סי' קנ"ב סק"ג מ"ש וז"ל ודאי מצוה מן המובחר ליקח האבנים ולבנות החדשה כו' ומבואר במג"א סי' קנ"ג סקט"ז דעצים ואבנים והקרקע חדא קדושה הן:

היוצא מזה דלהפוסקים שגם בבנינו הקרקע קדוש כמבואר שי' הרמב"ן וכמו"ש במג"א סקט"ז הנ"ל אפשר שיש חיוב מדינא לבנות על מקום הראשון כמו דס"ל לר' יוסי מצוה בראשון וקודם הפרשה גם לחכמים כן. ונראה עפי"ז מ"ש בשו"ת פנ"י הנ"ל שאין החיוב לבנות על מקום הראשון הוא משום שבודאי מצאו מקום השני יותר מובחר ומוכשר והרי גם בפסח שאבד דס"ל לר' יוסי מצוה בראשון מ"מ אמר דאם הי' השני מובחר הימנו יביאנו, אבל בשני המקומות שווין אפשר שמצוה לבנות על מקום הראשון מן הדין ומכש"כ דאיכא מצוה מן המובחר וכמו שמשמע משו"ת מהרמ"ל הנ"ל ובט"ז הנ"ל מפורש, רק בנ"ד שהמקום הראשון אינו ראוי לעצמו לבנין בלי הוצאות לקנות מהשכנים ולצרף בכה"ג ליכא שום חיוב מדינא ולא משום מצוה מן המובחר כמו דעשיר בשורו ועני בשיו אע"ג דמצוה מן המובחר בגדול עיין ב"ק (ע"ח) אנא מצוה מן המובחר בעינא למיעבד והכ"נ בכה"ג דידן שטוב יותר להציבור בדררא דממונא לבנות על מקום אחר והתורה חסה על ממון ישראל אין חיוב עליהם להוציא ממון ולקנות כדי לצרף למקום הראשון:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה