אור ברסלב
חזון נחום סימן יט › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן יט · ג

ב

מה שהק' בדברי הי"מ שאין להן ביאור דאיך יתכן שהיו צריכין הזאה משום פורש מן הערלה ולמד מזה דערל מקבל הזאה דא"כ איך הועילה ההזאה קודם שמלו והרי הטומאה נתהוה אחר שמלו משום פורש מן הערלה, לא עיין כ"ת במקומו שתמה בזה במהרש"ל וכתב ע"ז שצריך לתרץ בדוחק דכולי האי לא גזרו שיהא כקבר ממש שימנה ז' ימים אחר הפרישה אלא אפי' יתחילו למנות מקודם ויעשו הזאה בעשירי ובי"ד בע"פ ודיו עכ"ל:

והנה המהרש"ל כתב בעצמו שהוא דוחק ולענ"ד נראה דיתכן ליישב ברווחא לפי שהביאו התוס' יבמות שם מפרקי דר"א דגם ישראל במדבר מלו רק שלא פרעו ואמרי' ג"כ התם דלא ניתנה פריעה לא"א שנ' בעת ההוא אמר ד' אל יהושע עשה לך חרבות צורים כו' א"כ מאי שוב אלא לאו לפריעה ומ"מ מדקדק דערל מקבל הזאה משום דפריעה נצטוו עלי' הלמ"מ ויהושע אסמכי' אקרא כמו"ש התוס' שם ד"ה לא וד"ה מ"ט רק עכ"פ נהי דפריעה הלמ"מ מ"מ אכתי לא נצטוו עד שעמדו על הר סיני ולפי שי' הרמב"ן בחי' לא ניתנה פריעה גם למשה בסיני רק בערבות מואב א"נ שע"פ הדבור נצטוו עלי' לעשותה בכניסתן לארץ, א"כ דיוצאי מצרים מלו ולא פרעו דעוד לא נצטוו אז על הפריעה ממילא משום המילה לחוד הוו אז עליהן דין פורש מן הערלה שצריכין הזאה וכשבאו לטהר בימי יהושע איך קבלו הזאה כשהן ערלים משום הפריעה שלא עשו וכבר נצטוו עלי' וש"מ דערל מקבל הזאה אבל משום הפריעה שעשו אחר ההזאה לא היו צריכין הזאה מחדש אע"ג דמל ולא פרע כאילו לא מל מ"מ לענין הזאה לא מצינו רק פורש מן הערלה אבל הכא שכבר מלו וניטלה הערלה ונחשבו כמולים לגמרי בודאי שמשום מצות פריעה שנצטוו מחדש בערבות מואב על זמן כניסתן לארץ שלא הוטל עליהן יותר טומאה משום פורש מן הערלה מכיון שגם מתחלה כבר נחשבו כנמולים וזה הוא לא ע"פ הדרך שכתבתי למעלה בדברי הי"מ שיהי' להם דין פורש מן הערלה עי"ז שבאו למול עכשיו בימי יהושע שהוא ע"פ סוגי' הש"ס שלא מלו כלל במדבר משא"כ ע"פ פרקי דר"א שמלו ולא פרעו ניתן עליהם דין פורש מן הערלה מעת שמלו במדבר וכעין שפירש"י שנטמאו במדבר מאבותיהן ודוק:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה