חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יח · ד
ואשר אחזה לענ"ד בישוב דברי הרמז"ל דהנה בגמ' לעיל בסמוך תנא כשהוא מזה אינו מזה על הכפורת אלא כנגד עובי' של כפורת כו' מנה"מ אראב"י א"ר זירא א"ק והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת כו' לאקושי על לפני מה לפני דלאו על אף על דלאו על ופריך אדרבה לא יאמר למעלה בפר למה נאמר לאקושי לפני לעל מה על ממש אף לפני על ממש, ודחי לה למעלה דפר מיבעי' לי' לכדתנא ראב"י כ"מ שנ' פר אינו אלא קדים הנה מסיק הש"ס כאן דהזאה שעל הכפורת אינו על ממש וא"צ נגיעה, ולקמן נ"ז תנא כשהוא מזה אינו מזה על הפרוכת אלא כנגד הפרוכת אר"א בר' יוסי אני ראיתי' ברומי והי' עלי' כמה טיפי דמים של פר ושעיר דיוה"כ מבואר דפליגי בזה אי צריך נגיעה בפרוכת וכמו"ש בתו"י וממילא דפליגי נמי לגבי כפורת לעיל, ועיין מ"ש במהר"מ שיף גיטין (נ"ו) גבי טיטוס שגידר את הפרוכת ונעשה נס והי' דם מבצבץ, והנה בר"מ בפ"ג מעביוה"כ ה"ה כתב שמזה על הפרוכת כו' שנ' על הכפורת ולפני הכפורת וכ"פ בפ"ה ממעה"ק, מבואר דפסק כר"א בר' יוסי וס"ל צריך נגיעה בכולהו ועיין מל"מ שם מה שחקר בשי' הר"מ אי דיעבד מעכב בלא נגע, ובטעם הדבר דפסק כר"א בר' יוסי דלא כת"ק נראה שהוא משום קו' הש"ס הנ"ל אדרבה לא יאמר למעלה בפר אלא לאקושי לפני לעל דעל ממש ומה דמשני הש"ס ע"ז ס"ל להר"מ שהוא דחיי' בעלמא ומשום דמצינו בירו' פ"ה ה"ג ר' זעירא אמר צריך שיהא נוגע רשבר"י אמר א"צ שיהא נוגע הרי דר' זירא גופי' דאמר בש"ס דילן שא"צ ליגע כי סליק ר"ז למערבא הדר בי' ואמר דצריך ליגע דהא ר"ז בש"ס דילן הוא ר' זעירא בירו' ע' סה"ד וע"כ שקבל לאתקפתא דגמ' אדרבה כו', והנה בגבו"א כאן כתב דקו' הש"ס אדרבה לא יאמר למעלה בפר ליתא לר"י דאמר לקמן דהזאה ראשונה עכאו"א מדכ' זה גבי מעלה דפר, דהרי אי לא כתיב למעלה בפר והזה לא הי' יזה דסיפא מיותר כלל אלא ע"כ האי קו' ליתא אלא לר"א דס"ל מנין הזאה ראשונה משום שמא יטעה עיי"ש, ומעתה מתורץ היטב שי' הרמז"ל דפסק לטעם שמא יטעה דלשיטתו אזיל דס"ל דהזאה צריכה ליגע וסמך לזה גמ' דגיטין (נ"ו) הנ"ל שהי' הפרוכת מבצבץ דם דמ"ש המהר"מ שיף דאף למ"ד שא"צ ליגע ממילא הי' נתזה הנה בתוס' יומא הנ"ל כתבו דאא"ל כן משום דכהנים זריזים הם] וא"כ דס"ל צריך ליגע ומהכרח קו' הש"ס לא יאמר למעלה בפר כו' ממילא דא"א למידרש מנין הזאה ראשונה מיזה דסיפא ועכס"ל הטעם שמא יטעה וזה נכון ודוק: