חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יז · ו
אבל לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה בדבר שנוגע לקדושת השם ולכאו' יש להביא סמך ראי' להחמיר דגם בכה"ג יש אי' מחיקה דבירו' סוטה פ"ב ה"ד אמר כמה אותיות יהי' כתוב בה ויהי' שלא לצורך ויהי' חייב עליו ב"ש אומרים אות אחת ובה"א שתי אותיות ובפנ"מ פי' דפליגו בכתב במגלת סוטה מכתיבה פסולה כגון מקומוס וקנקנתום ותהא המגלה שלא לצורך ויהא חייב על שמחק השם שלא לצורך דבה"א שתים כדי לכתוב י"ק, הנה מדנתן השיעור כדי לכתוב י"ק ע"כ הפי' הוא באופן שמחק מאותיות השם וע"ז אמרו ב"ה דאינו חייב כ"א על שתים דאינו חייב במחיקת אות אחת והוא תמוה ובשו"ת אנ"ז יו"ד תמה כן מדברי הר"מ פ"ו מה' יסוה"ת דמוחק אות אחת משה"ק לוקה ועיין ספ' כ"ת פ' ראה שהביאו, אך הנ"ל ליישב פי' הפנ"מ בצירוף פי' הק"ע דבאמת פליגי במוחק מאותיות השם רק שהי' מכתיבה פסולה בקומוס או קנקנתום דתנן במתני' שם ובכה"ג דוקא ס"ל לב"ה דא"ח כ"א במוחק שתי אותיות, דהנה מה שכתבתי עפי"ד החו"י דבמוחק אות אחד מהשם כבר נעשה השחתת צורה מכל השם אין הכרח וי"ל כיון דכל אות קונה קדושתו לעצמו א"כ צורתו עומדת לבדו וע"כ הי' מקום לומר דבמוחק אות אחד לא יהא חייב משום זה לבדו וחיובא דידי' הוא רק משום דעי"ז איכא אכחושי מצוה גם לאות השני להמבואר בערכין (ו') דשם שלא במקומו לא קדוש ופירש"י דל"ה מקומו אלא על הנייר ושיכתוב המקרא עם השם כנתינתו אבל שם לבדו הוי שלא במקומו ולא קדוש ועיין חת"ס יו"ד סי' רס"ד מטעם זה שלא לקדור את השם בלא איזה תיבות עמו משום דהשם לבדו הוי שלא במקומו, א"כ מכש"כ לגבי השם הקודש עצמו אם מחק אות אחד ממנו ממילא עשה את אות הב' מהשם שלא במקומו משום שעומד לבדו בלא צירופו, ואף למ"ש במשנ"ח דגם לפי' הב' שברש"י ערכין הנ"ל אין הכוונה לגבי השם עצמו, דאיהו קדיש גם שלא במקומו כדמוכח בהא דשבת (ק"כ) בהי' שם כתוב על בשרו שהביא בש"ג פ' שה"ע רק הכוונה דלא קדיש את הגליון עיי"ש ובבי"צ או"ח סי' י' הק' לפירש"י מהא דסוכה (נ"ג) דדוד כתב שם אחספא וצריך לק"ו להיתר השלכה למעיין, ולהנ"ל ל"ק, מ"מ אף דהשם גופי' קדוש גם שלא במקומו עכ"פ כיון דקילא קדושתו שלא מקדש את הגליון א"כ שוב ע"י שמחק אות א' איכא אכחושי מצוה גם לאות הב' דקילא קדושתו דנעשה שלא במקומו ועיין בט"ז וש"ך יו"ד סי' רע"ד, מ"ש לענין אכחושי מצוה בשם, ולפי"ז י"ל דה"ט דחייב גם במוחק אות אחד משום דאיכא אכחושי מצוה גם לאות הב' דהוי שלא במקומו, ואמנם מה דקילא קדושת השם שלא במקומו אף דהשם שלם בצורתו, יובן עפ"י דעת החו"י הנ"ל מבחי' חומר וצורה דהקלף והדיו הוא חומרו הנדרש לצורתו וע"כ אם השם או אות מהשם הוא שלא במקומו הראוי יורגש בו חסרון החומר ואף ששלם בצורתו מ"מ קילא קדושתו בחסרון פרט אחד: