חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יז · ג
וכ"ת הביא משו"ת ברכת רצ"ה בנידון כזה ובהגהת מלחמת ארי' שהעיר די"ל דשמות שנכתבו על הכתלים בצבע אין בהם אי' מחיקת שם וראי' לזה משבת (ק"כ) הרי שהי' שם כתוב על בשרו דפריך חציצה תיפוק לי' משום דיו ומשני בדיו לחה ולמה לא משני דמיירי בצבע שאינו חוצץ כמבואר בש"ע סי' קצ"ח סעי' י"ז אלא ודאי מוכח דגם אי' מחיקת השם ליכא עכ"ד, וזה דבר בטל במחכ"ת מלבד שהוא נגד דברי כל הפוסקים וכמבואר בב"י סי' רע"ו בשם הא"ח דאפי' בכתיבת משקה או אפי' כתיבת נכרים או מצויירים במש ע"י תפירה אסור למחקו, ובשו"ת מ"ב סי' צ"ט הביאו הט"ז סי' רע"א לענין חקיקה ושו"ת חו"י סי' ק"ו וכמו חקיקה דלוחות העדות דכ' חרות על הלוחות עיי"ש, ובתשב"ץ סי' קכ"ז הביא גמ' מפורשת בשבת (ק"ג) דכתב האזכרות בזהב יגנזו, עכ"פ אפי' שלא בדיו אף שאין כשר לס"ת מ"מ איכא משום מוחק לכ"ע:
אך גם ראייתו ליתא כלל מלבד דבש"ע יו"ד סי' קצ"ח איתא רק דמי שהוא צובע כו' ולמד מזה בס"ט דבאדם אחר שאינו צובע חוצץ ואי דלישני הש"ס דמיירי באדם צובע ז"א דכה"ג הי' יכול לשנויי גם בדיו דמיירי בסופר ולבלר דאין דיו חוצץ כמבואר בש"ע או"ח סי' קס"א סעי' ב' וכבר העיר כן בסדר למשנה לרמ"ה יסוה"ת עיי"ש מ"ש בזה, רק אפילו לדברי הפוסקים דבצבע אינו חוצץ אפי' באדם אחר ומטעם הראשונים ז"ל משום דלית בצבע מששא, הנה הלא כה דברי הראשונים ז"ל דלא דמי לכחול שבעין ודיו שחוצצין יבשים, משום שהן יש בהן ממש אבל בצבע אין כאן אלא מראה וחזותא בעלמא וכתבו באחרונים דלפי"ז בצבע שי"ב ממש חוצץ א"כ הכא בשם כתוב על בשרו דל"ה חזותא בעלמא רק כתב שי"ב ממש גם בצבע חוצץ: