חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יג · יז
ועיין ירושלמי פ"ג דמע"ש ה"ה דבה"א הכל יפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בול"ה בפנים מה בין ול"ה בפנים או בחוץ זה וזה לא מדבריהם הוא ומשני כשהכניסן ע"מ שלא תתפשנו מחיצות אר"ז הדא אמרה מע"ש טהור ע"מ שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תפשתו ר' יונה בעי טהור הוא דבר תורה ואת אמרת הכין אלא כיני עבר ופדאו פדוי, והנה הר"מ פ"ב דמע"ש הי"ג פסק דמהני תנאי ע"מ שלא תתפשנו מחיצות שנפדין לכתחילה ולכאו' תיקשי קו' הירושלמי שהרי טהור הוא דבר תורה ואיך מהני תנאי, ויתכן עפי"ד התוס' הנ"ל לגבי עצי סוכה דל"מ תנאי בדאורייתא וע"כ קו' הירושלמי טהור הוא דבר תורה ואיך יועיל תנאי בדאו' שלא תתפשנו מחיצות אך א"כ תלוי זה בפלוגתא דב"מ (נ"ג) אי מחיצה לקלוט דאו' ולפי"ז הר"מ לשיטתי' בפ"ב דמע"ש ה"י דמחיצה לקלוט דרבנן שפיר מהני תנאי בטהור דבר תורה כן י"ל לפום ריהטא ועוד הדבר צריך ישוב בפלס העיון, ועיין זבחים (פ"ב:) דאמר רבא כל מיד דחשיב עלי' לפני ולפנים לא מיפסל בהיכל והוא כה"ג בירו' הנ"ל דמהני תנאי ע"מ שלא תתפשנו מחיצות והכ"נ מהני מחשבה שלא תתפשנו מחיצות ההיכל ולא מפסיל עד דמטי לפנים: