חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יג · יג
איברא שיש להעיר קצת ממתני' דכלים פכ"ח מ"ד מטפחות ספרים בין מצויירות בין שאינם מצויירות טמאות כדברי ב"ש בה"א מצויירות טהורות שאינם מצויירות טמאות ופי' הרע"ב דשאינן מצויירות מיוחדים נמי לשאר תשמישין והוי משמשי אדם הלכך טמאות, וא"כ תיקשי דמטפחות ס"ת לא יהי' בכלל תשמישי קדושה כיון שמיוחדים ג"כ לאדם וכמו"ש הש"ך יו"ד סי' רנ"ט סקי"א מכתבי מהרי"א דהפחים של ס"ת אינם תשמישי קדושה כיון שלא נעשו אלא לסימנים בעלמא לצורך בנ"א שלא יטעו להוציא ס"ת שלא הוזמנה לקריאה וכן נר ומנורה שלא נתנו בביהכ"נ אלא כדי להאיר למתפללים הוי רק תשמישי מצוה, הרי דאעפ"י שנר ומנורה הוי ג"כ לצורך כבוד ביהכ"נ והתפלה כמוש"נ כבדו את ה' באורים וכן פחים של ס"ת אפי' שהוא של כסף וזהב שהם לנוי ס"ת ג"כ מ"מ כיון שתכליתן לצורך האדם הוי רק תשמישי מצוה וא"כ הכ"נ במטפחת של ס"ת דמיוחדים נמי לתשמישי אדם כמפורש במשנה למה יהי' בכלל תשמישי קדושה, אבל באמת לק"מ דמה שמבואר במשנה דמטפחות ס"ת הוי נמי מיוחד לאדם עכצ"ל דאיירי בהזמנה בעלמא וכמו"ש בתוס' אנ"ש שם דאי בשכבר שמש בו לס"ת ל"ה עוד מיוחד לאדם שהרי אסור לתשמיש אחר ועוד דשאני בנר ומנורה או פחין לס"ת שעיקרן באין לצורך אדם אבל במטפחת אפי' אם הוא מיוחד ג"כ לאדם מ"מ עיקרו נעשה לכבוד ס"ת אבל האמת דמטפחות שכבר שימש לס"ת ל"ה צורך אדם כלל: