חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יג · י
ואמנם בדברי המרדכי הנ"ל דבתשמישי מצוה ליתא לדין מעלין בקודש ולא מורידין ובש"ך סי' רנ"ט שם הביא ממהרי"ק שכתב דלא יוכל שום פוסק לחלוק ע"ז, אבל הנה בפמ"ג מ"ז או"ח סוס"י קנ"ג כתב דהרמב"ן במגילה שכתב דביהכ"נ הוי רק תשמישי מצוה ועכ"ז מבואר דאמרי' לגבי ביהכ"נ דמעלין בקודש ולא מורידין בע"כ שחולק אמרדכי ולפי"ז ממילא דלא ס"ל ג"כ טעם הט"א שהוא משום קדוה"ג לא פקעה בכדי, ועיין ג"כ שבת (כ"א) דאמר וכי נר קדושה יש בו ועכ"ז אמר' התם לגבי נרות חנוכה דמעלין בקודש ולא מורידין, איברא דל"ה התם תשמישי מצוה רק מצוה גופא, עכ"פ דמעלין בקודש ל"ה משום קדושה דלא פקעה בכדי וע"כ אין הכרח שתשמישי קדושה הוי קדוה"ג רק אפי' שיש להן פדיון דהוי קדו"ד איתא בהו כללא דמעלין כו' ובפרט בשי' הראב"ד ז"ל בפט"ו ממעה"ק ה"ז דגם קדו"ד לא פקעה בכדי, ובמח"א ה' צדקה כתב לסייע בשי' רש"י כן בעירובין (ל"ו) גבי ככר זו היום קודש ולמחר חול שפרש"י על מעות שיש לו בבית דש"מ שבלא חלול גם קדו"ד לא פקעה בכדי א"כ שפיר י"ל דתשמישי קדושה אפי' הוי רק קדו"ד איכא בהו משום מעלין בקודש ולא מורידין ודוק: