חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן יג · ה
אבל יותר נראה הדבר מפורש בירושלמי דתשמישי קדושה דאו' והוא בירו' סוטה פ"ז ה"ה דתני על אבני המלון נכתבו דברי ר"י ר' יוסי אומר על אבני המזבח נכתבו ומקשה מאן דמר על אבני המזבח נכתבו לא לשעה היו ונגנזו ופי' ביפ"מ ופנ"מ דודאי נגנזו אחר שהקריבו עליו ולא הניחום שם מפני שתשמישי קדושה הן והאיך היו יכולים להעתיק התורה בשעה מועטת כו' הנה הוא מקשה במה שכתוב בתורה מטעם תשמישי קדושה הרי מפורש דדין תשמישי קדושה דאורייתא והוא ראי' נפלאה:
וראיתי גם בשד"ח מערכת ב' בהכ"נ שהביא דברי האחרונים בדין תשמישי קדושה אי הוי דאו' או דרבנן וכן בשו"ת טוטו"ד מהדו"ג ח"ב סי' מ"ז כתב מסברא דנפשי' דהוי רק דרבנן, ותמהני על כל הגדולים במחכ"ת שלא העירו מהמפורש בירושלמי דהוי מה"ת:
[הרב השואל כתב ע"ז והדפיס בספרו דשאני אבני מזבח הר עיבל דהוו כעין קדושת המקדש דכ"ז שלא נפדה איכא מעילה מה"ת, וזה טעות דקודם שבאו לארץ ואין מקדש אין מעילה באבנים אלו ומאחר דס"ל כאן שסתרו את האבנים ולא הביאום עמהם א"כ עכ"פ לא עדיפי מתשמישי קדושה דס"ת ותדע דאפי' לר' יוסי בזבחים (ק"ח) דבמה בעי מזבח הכי יעלה על הדעת דבמתו שעושה בראש גגו יהי' לו קדושת מקדש אתמהה ואדרבה בשי"ק חוכך גם בזה שיהי' להן אפי' דין תשמישי קדושה והקשה ממה דלא מצינו במזבחות שעשו אבותינו שיהיו נגזזים וקושיתו יש לתרץ ואכמ"ל ומעכ"ת אזיל בתר איפכא ולדחות בקש מה שהיא ראי' עצומה]: