אור ברסלב
חזון נחום סימן יא

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן יא

סימן י

להנ"ל. ע"ד השאלה בתפילין שהי' רגל היו"ד קצרה באופן שכשר והסופר ליתר שאת האריך הרגל, אבל אח"כ העביר בקולמס על גג הי' ונתעבה שנכלל בהגג מרגל היו"ד כפי שהי' מתחילה ולא נשאר מן הרגל כ"א מה שהאריך אח"כ והביא מחת"ס חו"מ סי' קפ"ט וקסה"ס סי' ט' ומק"מ סי' ל"ב ס"ק ק"ה שכתבו לפסול בזה משום שלכ"ס אך בשו"ת חס"ל סי' ד' חולק ומכשיר וכן הביא מס' ארץ צבי ואינו תח"י, וכבודו יבקש לשמוע חו"ד יען שהוא שעת הדחק ויוקר גדול אם אפשר לסמוך על המקילין בזה, אמנם הקשה לשאול כי מה מני יהלוך להכריע בפרט להקל נגד רבן של ישראל החת"ס ז"ל, ואמנם נתתי אל לבי כי בנידון שאלתינו הרבה יש לדון ולהקל:

הנה בחת"ס העיר לזה ממתני' דכלים פ' כ"ו בסנדל שנפסק אחת מאזניו ותקנה טמא מדרס נפסקה שני' ותקנה טהור מלטמא ואמרי' בעירובין (כ"ד) משום דפנים חדשות באו לכאן, והכ"נ אע"ג דכ"ז שצורת האות קיים וכשר וכל מה שמוסיף דיו אל האות הרי הוא מצורף ומתקדש בקדושתו ממש מ"מ אח"כ כשנתקלקל דיו הישן וההכשר יהי' רק על דיו החדשה מיפסל משום שלא כסדרן אבל בשו"ת חס"ל כתב ע"ז דמה לנו אם פנ"ח באו לכאן סוף סוף האות שאחר הי' לא הי' בשום פעם שלא כהווייתו דבשעת כתיבה היתה היו"ד שלפני' כתובה בהכשר וגם עתה אחר שנתעבה הגג הוא בהכשר הווייתו, ולא דמי לנתקלקל אות אחת דעכ"פ קודם התיקון הוי שעה אחת שלא בהווייתו לקריאה כסדרן והביא ראי' מדברי תה"ד והוא בש"ע סי' ל"ב סעי' כ"ז באותיות שנמחקו ורישומן ניכר דמותר להעביר עליהן קולמס שלא יתמחקו יותר והטעם כיון דעכשיו כשר הכתב ל"ה שלכ"ס הרי אף שהכתב הראשון עומד להמחק ובזמן קצר לא ישאר רושם דיו הראשון מ"מ התפילין נשארו בהכשירן וליכא משום שלכ"ס:

והנה סברת החס"ל אם כי נראית נכונה ומתקבלת אבל לא מכרעא ועל כמו זה אמרי' גיטין י"ט] וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה, גם ראייתו אינה מספקת דאדרבה הלא הם דברי התה"ד דלכך ל"ה שלכ"ס שמה שמוסיף דיו הוא משמרו שלא יתמחק יותר, א"כ למה נחוש להיפוך שיתמחק הדיו התחתונה ושלא ישאר רושם ממנה:

אמנם בעיקר דמיונו של החת"ס למתני' דכלים מצינו כמה ענינים שאין דומין לזה דבפמ"ג יו"ד סי' ל"ו כתב לענין שני קרומים דאם נתרפא הא' קודם שניקב הב' ל"ה טרפה וחוזר להכשירו, גם בסי' מ"ח במ"ש ס"ק י"ח כתב לגבי קורקבן כן וכ"ה בחת"ס יו"ד סי' נ"א עיי"ש, הרי דלא אמרי' בזה פנ"ח בא לכאן, ועיין בי"צ יו"ד סי' ס"ג שהביא לזה מדברי הלבוש או"ח סי' י"ב בנפסק חוט א' מקשרו ואח"כ נפסק צד הב' וקשרו כשר ובפ"ת יו"ד סי' רע"ט בשם בני יונה בנמצא טעות בס"ת ותיקנה ואח"כ נמצא עוד ב' טעותים דלא נפסל הס"ת משום ג' טעותים ובאלי' רבה חולק עליו ולא מייתי ממתני' דכלים דאמרו פנ"ח בא לכאן רק דהתם שאני לענין טומאת כלי דתלי' בחשיבות ואין ללמוד מזה לענין דלא תלי' בחשיבות עיי"ש וא"כ צ"ע גם בדין שלכ"ס אם למדין ממתני' דכלים:

אך בנידון שאלתינו ברגל היו"ד י"ל דגם החת"ס לא יחמיר בזה לחשבו שלכ"ס שהרי לפירש"י ז"ל במנחות (כ"ט) גבי לא נצרכא אלא לקוצו של יו"ד מקרי אות גם בלא רגל הימני א"כ אפי' הוסיף אח"כ כל הרגל של היו"ד ל"ה שלכ"ס, לפי"ז אף דהעיקר כר"ת וע"כ מבואר בב"י סי' ל"ו דחשיב שלכ"ס אבל עכ"פ לשי' רש"י אינו כן ועיין דע"ק על הלבוש אות י' ומק"מ סק"ח:

גם יש לצרף שי' בעל העיטור דס"ל שאין במעשה הכתיבה משום שלכ"ס כל שבמפנים סדורה כהלכתה שהבעהע"ט כתב בח"ב כ"ד דמה דאמרי' כתבן שלכ"ס יגנזו אסדר הנחתן קאמר אבל כתבן שלכ"ס והניחן בכתב כסדרן יצא ועיין שו"ת אבני נזר סי' י' בזה א"כ אף דאנן לא קיי"ל כן מ"מ חזי לאיצטרופי דהוי ס"ס שמא כרש"י דברגל היו"ד ליכא משום שלכ"ס ושמא כבעהע"ט דבכתיבה אין לחוש כלל משום שלכ"ס:

ואף דהב"ח בסי' ר"פ כתב לענין נקרע בין דף לדף דמשום קדושת ס"ת דחמירא לא אמרי' סד"ר לקולא י"ל דאין ראי' מזה לגבי ס"ס וגם הרי קדושת ס"ת חמירא מתפילין ומצינו בכמה דוכתי שדנין משום ס"ס בתפילין ודוגמא עיין מג"א סי' ל"ג סק"ז ודג"מ שם, ואף שלטעם זה קשה להקל בכל רגל יו"ד שנכתב לגמרי שלכ"ס עכ"פ בנ"ד שגם מתחלה הי' היו"ד בהכשר בכה"ג יש לסמוך על סברת החס"ל דבכה"ג ל"ח שלכ"ס בפרט שדברי חת"ס חו"מ סי' קפ"ט הנ"ל סיתראי למ"ש החת"ס עצמו ביו"ד סי' רנ"ו בד"ה והנה דיו לגבי דינו של התה"ד ומהרי"ל באותיות שנמחקו ורישומן ניכר דמותר להעביר בקולמוס ביאר החת"ס וז"ל ומ"מ מצטרפי אהדדי שאם שוב במשך הימים התחתונה מקולקלת מתכשרת בעליונה א"כ שבעצמו לא כתב בהחלט רשות נתונה להכריע בנ"ד בשאלת אות יו"ד בודאי כשר ול"ה שלכ"ס: ידידו.

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה