אור ברסלב
חזון נחום סימן ב › יב

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן ב · יב

יא

ומצינו כעין חקירה זו בפוסקים בענין הזורע בשדה של חבירו או בונה ברשות חבירו מי הוא הבעלים של הזרעים או הבנין עיין קצה"ח סי' ס"ד מתוס' ב"מ (קי"ז) דבנה ברשותו של חבירו כ"ז שלא נתן לו יציאותיו לא נקנה לו אבל שי' הנמ"י לא כן, גם בתוס' ר"ה (י"ג) דאע"ג דא"י מוחזקת לא"א מ"מ יש להם במה שזרע אבל יש חולקים עיין ט"א ופר"ד ובשו"ת חק"י חו"מ סי' י' בזה ובתומים סי' קמ"א בסברת הר"מ דאכלה כלאים הוי חזקה אף שאוכל באיסור רק משום דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו בכלאים ואיך יכול לטעון דמשום שאכל באיסור לא מיחה בו דז"א דאם לא מכר הקרקע ל"ה הקרקע של המחזיק וזורע ולא נאסר משום דאין אדם אוסר דשא"ש ושוב אכל בהיתר עיי"ש, ונתעוררתי מח"א דהרי מצינו רק במסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו אבל הכא שהזרעים הם שלו רק הקרקע ל"ה שלו מנ"ל שא"י לאסור והשבתי דתלי' במ"ש התוס' ר"ה הנ"ל והחולקים אי יש להזורע בשדה של חבירו במה שזרע ועיין צ"פ ה' תרומות פ"ב הי"א העיר מר"מ ה' זכי' הנ"ל ומירושלמי פ"ג דמע"ש דבתים של ירושלים אין קובעים למעשר לפי שהם של כל ישראל דמוכח דהיכא דחברינהו לדבר שאינו שלו גם הבית אינו שלו, ולפי"ז הכ"נ לנ"ד בבונה בית חולין על קרקע של הקדש יש לדון בזה אם הבנין נגרר אחר הקרקע שיהי' קדוש:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה