חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ב · טז
ובנוגע לדין מכירה אם יש היתר שימכרו הקהל מקודם את האבנים להפקיע אותן מקדושה ואח"כ לסתור אותן הנה מבואר בש"ע סי' קנ"ג סעי' ה' דאפי' רק גבו מעות לבנות בהכ"נ אין משנין כ"א לקדושה חמורה והא דסעי' ה' שאינו קדוש עד שיתפללו בו כתב במג"א דהתם מיירי בגבו לצורך דבר הרשות דליכא ביזוי מצוה וא"כ בכה"ג דנ"ד שכבר התחילו לבנות הרי מבואר בסעי' י"ג דאם בנו יגמרו לגירסת הר"מ רק דע"פ זטה"ע במעא"ה רשאים להוציא המעות למה שירצו אבל מבואר ברמ"א סעי' ז' דבאין להם בהכ"נ אחרת אסור למכור בהכ"נ אפי' של כפרים דהא אפי' לסתרו אסור עכ"ל מבואר דמכירה הוי כסתירה וליכא היתר מכירה רק באופן דליכא איסור סתירה וכבר הבאתי מחלוקת הט"ז והמג"א אם להתיר סתירה או מכירה בלא בנאו אחרת אף שיש להם בהכ"נ מכבר: