חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ת · תפילה / התפילה מבטלת את הדין
יסוד גדול להצלחה ביום הדין להרבות בתפילה, ואמרו חז"ל תשובה תפילה
וצדקה מעבירין את רוע הגזרה. ע"י כח התפילה, ניתן לזכות ולהמשיך שפע גדול לכל
השנה כולה, ולבטל את כל הדינים והגזרות הרעות. וצריך להתפלל ולבקש רחמים על
כל דבר ועניין, קטן כגדול, ועל כל פרט ופרט וכל עניין ועניין הנוגע לאדם, יש להתפלל
ולבקש רחמים מלפני הקב"ה.
מובא בספרים הקדושים, שכל עניין התפילה הוא שנרגיש שכל המאורעות
שבעולם, וכל העניינים הסובבים אותנו, באים מאת הקב"ה. שהרי הקב"ה הבוחן
ליבות וכליות, וממנו לא נעלם דבר, בודאי יודע את מה שחסר לנו, ואין צורך בתפלתינו
להודיע לה' את מחסורינו. אלא ודאי, שכל עיקר התפילה היא, כדי שנחזק בעצמנו
את אמונתינו וביטחוננו בהקב"ה, ושנדע ונרגיש שהכל ממנו, ועל כן תפלתינו שטוחה
אליו.
אמנם דוד המלך עליו השלום ביקש ואמר )תהלים כז,ד(: "אחת שאלתי מאת ה'
אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". ויש להבין,
מדוע אמר דוד המלך "אחת שאלתי"? וכי רק בקשה אחת הייתה לדוד המלך מאת ה',
והלא בכל יום אנו מבקשים דברים רבים מאת ה', ותפלתינו מלאה בבקשות מסוגים
שונים מאת ה'. ומדוע צמצם דוד המלך את בקשותיו, ואמר "אחת שאלתי". אך דוד
המלך מלמד אותנו יסוד גדול, שכאשר אדם נמצא בפיזור הדעת, מחמת עניינים
רבים ומסועפים הסובבים אותו, במצב כזה יקשה לו עד מאוד לרכז את מחשבותיו
ולהתפלל כראוי, במצב כזה תפילתו לא תהיה זכה וברה ולא תתקבל לרצון לפני ה'.
ורק כאשר האדם ירכז את כל מחשבותיו ותשומת ליבו לעניין אחד, או אז יש סיכוי
גדול שיוכל להתרכז בתפילתו ולכוון כראוי .
לכן בקש דוד המלך ואמר: "אחת שאלתי", הן כל כך הרבה בקשות ומשאלות
יש לבקש מהקב"ה, על הצלחה בריאות ופרנסה, ומרוב בקשות ותפילות יהיה קשה
להתאמץ ולבקש כראוי, לכן ייחד דוד המלך את בקשתו לבקשה אחת, וכאשר יתרכז
בעניין אחד יוכל להצליח בתפילתו ולבקש כראוי. לכן אנשי כנסת הגדולה תקנו
בתפילת העמידה שמונה עשרה ברכות, וכל ברכה וברכה היא נפרדת לעצמה ומיוחדת
עבור עניין מסוים. ולא רצו לכלול את כל הבקשות כולן בברכה אחת, שבה היה האדם
מתפלל ושואל את כל צרכיו .
כיון שאם היינו צריכים לבקש את כל משאלותינו בברכה אחת, מרוב שאלות
ובקשות לא היינו יכולים לרכז כדבעי את מחשבתנו וכוונת ליבנו. כי מרוב ערבוביה של
בקשות ותחינות, אף בקשה לא הייתה יוצאת כראוי מליבנו. אך כאשר כל ברכה קובעת
מקום לעצמה, כל משאלה מיוחדת בפתיחה וסיום המיוחדים רק לה, באופן שכזה נקל
לאדם לרכז את כל מחשבתו ומעייניו אל אותו העניין שמזכיר הוא בתפילתו .
ומשום כך משה רבנו התחנן לפני הקב"ה שיזכה להיכנס לארץ ישראל, ביקש
ואמר )דברים ג,כה(: "אעברה נא ואראה את הארץ", לכאורה היה לו לבקש אעברה ואראה
נא את הארץ, ולא היה לו להפסיק בין אעברה ואראה בתיבת נא. אלא חילק משה
רבנו את בקשותיו שלא יהיו יחדיו, אלא כל בקשה תהיה לעצמה, וכך התפילה תהיה
יותר בשלמות.