אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ת › תפילה / השתפכות הנפש מעומק הלב

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ת · תפילה / השתפכות הנפש מעומק הלב

תפילה / כוח התפילה

מבחן האדם בדבקותו ובהשתפכות נפשו לפני הקב"ה, כמה שיהודי יותר, קרוב

לה' ושופך ליבו, לפני ריבון העולמים, הקשר בינו לבין ה', הולך ומתחזק וזהו "שפכי

כמים ליבך נוכח פני ה'" - וזה הסכנה מהקיטרוג הגדול לצער יתום ואלמנה, משום,

שליבם שבור ומהר מגיעים, להשתפכות הנפש.

וכן, צריך האדם להיזהר, בכבוד אשתו ולא לצערה ולהעציבה, משום שדמעתה

קרובה והדבר הזה מסוכן, בפני הקב"ה - וכבר סיפרו לנו חז"ל על אותו אמורא, שהיה

עוזב את ביתו, ממוצאי כיפור שנה שלמה, יושב בישיבה ושב לביתו כעבור שנה בצהרי

יום כיפור בשעה מסוימת - וכך מידי שנה ושנה.

שנה אחת, התעכב בישיבה, בעוד כמה שעות, ואשתו הצדקת אשר שנה שלמה

מצפה ליום גדול זה, ערב יום כיפור ויום, אשר זוכה לראות את בעלה, אשר קידש את

עצמו יותר. עומדת בחלון ומצפה ומאחלת לבואו, והוא בושש לבוא. כשהגיע באיחור,

ברגע שנכנס למפתן הדלת, נפלה קורה על ראשו ומת. תמהו כל החכמים - אמורא

גדול, צדיק וקדוש, מדוע כך מת בערב יום כיפור צעיר בימים?

ופירשו ואמרו, משום שעיכב את אשתו מהשעה המיוחלת, אשר ציפתה שנה

שלמה ולא הגיע - דמעתה והשתפכות ליבה, גרמו קיטרוג חמור, אשר הכריעו ומת

מן העולם.

לכן, יזהר האדם, לא לצער, יתום ואלמנה, בני ביתו וכל אדם, אשר דמעתו מצויה

בעיניו ומשתפך לפני ה'.

וידוע, מעשה על אחד מגדולי עם ישראל, אשר היה מהמובחרים ומהמיוחדים

וכל יום, היה לוקח סירה רעועה והיה משיטה, למקום מסוכן ביותר, אשר הטובים

והמומחים היו טובעים למוות בו, והגלים היו, מהגבוהים ביותר, והזרמים, מהחזקים

ביותר והיה מתקרב למקום הזה והסירה עומדת, להישבר והוא בשארית כוחותיו,

נלחם על נפשו ומשתפך לפני הקב"ה, שיצילהו - כך היה עושה מידי יום ביומו.

עמדו תלמידיו ושאלוהו: רבנו, מדוע כך אתה מסכן את חייך לשווא? ענה ואמר

להם: הפחד והסכנה מביאים אותי להתקרב, התקרבות עצומה, לקב"ה ולשפוך את

ליבי והרגשתי, שחיי עומדים להסתיים ואני נכנע לפני אדון העולמים,לכן כך היה

עושה מידי יום ויומו.

צדיקים וקדושים סיכנו את נפשם, בכדי להרגיש את הקרבה וההשתפכות בפני

הקדוש ברוך הוא: דוד המלך מבקש מהקב"ה: "אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל

תיקח ממני השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני" הקירבה לה', זה הדבר הגדול

והחשוב ביותר. כאשר האדם, מאבד את הקירבה הוא כאוניה אשר איבדה את דרכה

ואז נחתם גורלה.

צריך האדם לדעת, אם רוצה לדעת מה מצבו בשמים "דע מה למעלה ממך"

מה שקורה למעלה, ממך תרגיש. מה שקורה בליבך זה מה שקורה בשמים כלפיך

ולהכניע קליפות הדימיונות, הבלבולים והתאוות, אשר חוסמים את לב האדם, מלהגיע

להשתפכות הנפש. נקפיד לקרוא, את מזמור התהילים "הודו לה' קראו בשמו" - בכח

המזמור הזה, להכניע הקליפות ולהקל על האדם בהשתפכות ליבו לפני בוראו.

וכאשר נמצא ברוממות הנפש בתפילתו, בשעה שאומר "הללו את ה' מן השמים...

הללוהו כל מלאכיו..."צריך להשתדל לומר זה בחיות, בהתעלות ובהשתפכות הנפש,

משום שבתפילתו, הוא קורא לכל המלאכים השרפים והאופנים וחיות הקודש, בכל

העולמות ומצווה ופוקד עליהם להללו, לשבחו ולרוממו.

אם כך יתבונן האדם, את הכוחות, אשר חננו ה', להיות שליט על הבריאה כולה

וכדברי רבנו אליעזר פאפו מי זוכה למלכות? מי שמולך על גופו וכאשר, מולך האדם

על גופו ושולט על תאוותיו, זוכה האדם למלכות, אף על צבא מרום ויש בכוחו לעוררם

ולחזקם, לגדל את מלכותו יתברך.אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה