אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ת › תפילה / הגבול בין תפילה לדחיקת ה'

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ת · תפילה / הגבול בין תפילה לדחיקת ה'

תפילה / דרך התפילה

שערי שמיים, פתוחים לכל התחינות והבקשות. אך צריך לדעת יסוד גדול, גם

כאשר חסר לנו דבר, ואנו מאוד משתוקקים לו, אל לנו, ללחוץ ולדרוש מהשמיים מעל

המידה. התחינה, התפילה והבקשה, צריכה להיות, במידה ולא לכפות את עצמנו על

ריבון העולמים, לתת לנו את מבוקשינו. וצריך להיזהר מאוד, לא לעבור את הגבול

הדק הזה. ומי שעובר את הגבול הזה, הקב"ה, נותן לו את מבוקשו, אך כנגד, לוקח

ממנו, דבר אחר.

דבר זה, אנו רואים, פעמים רבות, אדם אשר, פרנסתו הייתה בשפע, ולא זכה לפרי

בטן והיה לוחץ, יום יום, בתפילה ובקשה ולא היה מרפה. וכמה פעמים, ניסינו לדבר אל

ליבו, שאסור לדחוק שערי שמיים. והוא, המשיך בשלו ומילותיו חקוקות בליבינו: "כל

דבר שיהיה כנגד, מקבל באהבה, העיקר לזכות בבנים". עבר זמן מועט, ונפקד בבנים

וראינו, איך כל צרה ומצוקה, עוברות על אותו אדם.

אסור לאדם, לדחוק את השמיים. וכך מצאנו בחנה, אשר ציפתה והתפללה לבן,

ועברה את המידה של תפילה בפה, שאם הייתה ממשיכה, זה כבר דחיקה, עמדה

והתפללה בצורה אחרת "רק שפתיה נעות וקולה לא יישמע".

וזוכרים אנו מגירסא דינקותא, אשר בשכנות למו"ר זקני, רבי מאיר אבוחצירא,

היה גר אדם, אשר רצה להתחתן עם אישה מסויימת, בכל כוחו. ויומם ולילה, חייו היו

מסובבים, סביב שידוך זה, והאישה, לא רצתה, בשום פנים ואופן והיה נכנס, לרבנו

מאיר אבוחצירא, בכל ערב, בוכה ומתפלל, שיעתירו בעדו, והאישה תסכים להתחתן

עימו. מו"ר זקני רבי מאיר, היה גוער בו, שמעשה אשר עושה, אינו טוב. דרש ממנו

"השלך על ה'".

ובאחד הימים, בא לביתו של רבינו מאיר, שמח וטוב לב, בשמחה מרובה, סיפר,

שאחרי מאמצים והשתדלות עצומה, הסכימה האישה, להתחתן עימו. אחרי זמן מועט

קבעו חתונה, וברוב עם ותפארת גדולה, התחתן. לא עברו ימים, ובאו ובישרו, לבבא

מאיר, שאותו אדם, בצורה מחרידה עשה תאונה ונפטר מן העולם. עמד רבי מאיר,

בבכי ואמר, האדם הזה לחץ את הקב"ה, קיבל מה שרצה, אך הפסיד את חייו.

וזה עומק דברי הפסוק: "ברכת ה' היא תעשיר ולא תוסף עצב עימה" - פירוש

הדברים, כאשר הברכה באה מה' עם תפילות ובקשות בלי ללחוץ את השעה, היא

תעשיר. האדם מקבל את מבוקשו, אך אם, דוחק ולוחץ את השעה, מקבל את מבוקשו

אך עצב ממקום אחר בא לו, ונלקח ממנו דבר יקר אחר.

ולכן, מוטב, שנהיה בגדר של ברכת ה' בנועם, בלי דחיקה, היא תעשיר ולא תוסיף

עצב עימה.

לכן, נחזק את עצמנו, בתמימות ואמונה בהשם, ונעשה את כל מעשינו לשם

שמיים. ואף,בדברים, אשר נראים לא נוחים לנו, נדע, שטוב גדול טמון בהם. ומהשם

יצא רק טוב. וכאשר ישאל האדם, מהי הדרך הקלה לעורר רחמי שמים ושטוב יושפע

לו לאוצרו הטוב מן השמים, נשים מול ענינו, את דברי הירושלמי בבא קמא פרק

החובל: רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל הרי הוא אומר ונתן בך רחמים, סימן זה

יהיה בידך, כל זמן שאתה הרחמן המקום מרחם עליך. ובדברי ירושלמי, יש מוסר גדול,

כאשר אתה מרחם על כולם, גם עליך ירחמו וכל מבוקשיך יענה לך.

ואפשר להקשות: מהם המילים "סימן זה יהיה בידך?" אלא אולי אפשר לפרש

ולומר, כשנסתכל ביד ונמצא שהאצבעות אינן ישרות ואינן בגודל אחד, האגודל קטנה,

הזרת קטנה והאמה גדולה - מדוע? מדוע אינן ישרות? אלא כאשר, האדם הולך ועולה

ברחמים, מצד אחד, מהזרת לקמיצה ומגיע, עד שיא המעלה, לאמה, ברחמים וטוב

לאנשים, אף הקב"ה, מלמעלה, מהמקום הגבוהה ביותר, מוריד לו שפע, מהאמה,

לאצבע ולאגודל - וזה מה שכתוב בגמרא: סימן זה יהיה בידך.

לכן, ישתדל האדם, עם כל סובביו, לנהוג רק ברחמים ותמיד ללכת, לפנים משורת

הדין וכאשר, מקבל על עצמו האדם, לילך רק בחסד וברחמים, השם מתנהג עם האדם

כמו צל: "ה' צילך על יד ימינך" והחסד והרחמים הם מנת חלקו של האדם, וזוכה, שכל

בקשותיו ומשאלותיו נענים לו מן השמיים.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה