חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ת · תורה / הנתיב האמיתי בחיים
אנשים שואלים מה הדרך ללכת בה בחיי היום יום? חשבנו הרבה בדעתנו ושאלה
זו, מורכבת ביותר ואי אפשר להעלות אותה, בתשובה כללית, לכל המובנים וכל אחד
אופיו שונה, טבעיו שונים, המקום שחי בו, שונה ואין כלל אחד לכולם. להעתיק
התנהגות של אנשים, זה לא דבר כל כך טוב, כל אחד, הוא עולם, לכשעצמו, אך אפשר
לומר יסוד ודרך, אשר ממנה אפשר ללמוד הרבה
היה מלך גדול אשר היו לו שני חברים, אהובים כנפשו, אשר חטאו כלפי הממלכה,
עם כל רצונו של המלך להטיב עימם ולהצילם, החוק לא התיר למלך. ישב המלך, אובד
עצות ; איך יעזור ויציל את אהובי נפשו? נמלך המלך בדעתו והגה רעיון, יחפרו בור
עמוק מאוד, שכל הנופל בו, מת מיד ויקשרו חוט, מקצה לקצה ושני אהובי המלך,
יעברו, זה אחר זה, מי שיפול, מת ובא על עונשו ומי שניצל, זו חנינתו של המלך. ברטט
הלך הראשון, ועבר את הסכנה בשלום. חברו, בפחד ואימה, צעק וקרא ושאלו איך
עברת איך ניצלת? ענה ואמר לו : בכל פעם, שהרגשתי שאני נוטה ליפול לצד אחד,
משכתי את גופי לצד השני, ושוב, כך חזרתי על עצמי,עד אשר שרדתי ועברתי את
כל הבור - ככה הם החיים, צריך האדם לשמור על שיווי משקל, בכל עניין ובכל זמן,
להיות עירני, לא לנטות לצד אחד ושם, לאבד את הכל - וכבר המשנה אומרת, לעולם
יראה אדם עצמו שבגדיו לבנים, וצלוחית של שמן על ראשו, וכל תזוזה, יפול השמן
מראשו וילכלך את הבגד, ליכלוך שאין בו תקנה, לכן, ההליכה צריכה להיות הליכה
בזהירות גדולה.
צריך האדם לדעת יסוד גדול, לא כל מה שנראה לך היגיון, תצליח בו, יש דברים
שההגיון, לא פוטר בהם בעיות, וצריך להתנהג בחכמה ולא בהגיון. לפני שנים, שמענו
מעשה, משופט, שהיה ידיד נפש, שהינו שופט גדול אשר נפטר מן העולם: פעם, בא
לפניו משפט, שתפסו אדם עם כסף מזויף, באו להענישו בעונש חמור על זיוף, עמד
וצעק אני לא זייפתי, אמר לו השופט מהיכן זה? ענה ואמר, גנבתי את זה. אמר לו
השופט: טוב, על זיוף לא נאשימך, אך על גניבה, כן נאשימך. עמד אותו אדם וצעק,
חמס מה עשיתי?! גנבתי דבר שהוא לא שוה מאומה ואיך אפשר לשפוט ולדון אותי
על זה?! אמר לו השופט, ברמת ההגיון, אתה צודק, אך יש דברים, שמעבר להגיון,
שהמשפט והצדק איתם, שצריך להעמיד הדין והמשפט, אפילו, שהם מעבר להגיון.
לכן, צריך למצא האדם, את הנתיב האמיתי והנכון בחיים. ומהו הנתיב האמיתי
והנכון בחיים? מעבר לכל דבר, זהו נתיב התורה ונתיב דרך ה', משום כשנתעמק
ונחשוב, אדם, שרוצה ללכת בדרך החברה, אינו יכול ללכת תמיד על פי הכללים, משום
שבהרבה מובנים, הכללים אינם מתאימים לו, או שהוא לא מתאים להם, לכן דרך
התורה, דרך המסורת, מדורי דורות, היא הדרך הטובה.
לחיות חיים, שהם חיקוי של אחרים, לא מרויחים מאומה מחיים כאלה ומפסידים
את הכל. ומובא בספר משלי בן סירא, העורב ראה את היונה, אשר הליכתה הליכה
יפה, אמר העורב: אף אני אנסה ללכת כמו היונה, התחיל ללכת, יום, שבוע, שבועיים,
אך הגב כאב לו מאוד, משום שלא רגיל להליכה כזו. כשרצה לחזור להליכתו הרגילה,
שכח את הליכתו, ומאז העורב, הליכתו לא רגילה, מקפץ ומדדה. כך החיים, תהיה מה
שאתה, אל תנסה לחקות אחרים, כשתחקה אחרים ותחשוב, שהגיונם הוא ההיגיון
הנכון, יבוא זמן ותמצא, שאינך מסתדר עם זה וכשתנסה, לחזור לעצמך, לא תצליח!
בעז"ה הקב"ה יתן לנו כוחות נפש לדעת את הפנים שלנו ואת הדרך והנתיב שבו ישכון
אור.