חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ש · שכר / חישוב השכר בשמים היא לפי פעילותו ולא לפי חייו
הקב"ה רחום וחנון ומחפש להטיב עם בריותיו. ואף אמרו חז"ל )קידושין מ,א(:
"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". אפילו שעדיין לא עשית מאומה, רק על
המחשבה הטובה, הקב"ה, ברוב רחמיו, מחשב לאדם את מחשבתו כמעשה ממש.
וכך מצאנו יסוד גדול, בפרשת חיי שרה, התורה מונה את חיי שרה וכופלת ואומרת
)בראשית כג,א(: "שני חיי שרה", ודבר זה אינו מובן, הלא כל מילה בתורה יש לה משמעות
גדולה, מה הכפל שני חיי שרה?
אלא, נבאר ונאמר, שרה אמנו מתה לפני זמנה, כפי שביארנו בכמה מקומות,
שמעה על מעשה העקדה ופרחה נשמתה. ואילו אברהם אבינו חי אחרי שרה עוד
ארבעים ושמונה שנים. הנה, חסרים לשרה כמה עשרות שנים, אשר הייתה צריכה
לחיות אותם, ומה עם אותם שנים שנחסרו ממנה, האם תקבל עליהם שכר או לא.
אלא מבואר כאן יסוד גדול, כשם שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, כך
שני חיי שרה, שני סוגי חיים תקבל עליהם שכר, סוג ראשון של חיים שחיה בהם
וקיימה בהם תורה ומצוות חסדים ומעשים טובים, וסוג שני של שכר, על הזמן שמתה
קודם זמנה ונחסר ממנה חיים, תקבל על זה שכר כמו שחיה ועבדה את ה' באמונה
בתמימות וביושר. וזה "כולם שווים לטובה", החיים שחייתה והזמן שנחסר ממנה,
שווים לטובה בשכר שתזכה מהשמים.
וזה פרוש הפסוק )שמות כג,כו( "את מספר ימיך אמלא", גם אם מת האדם לפני זמנו,
כמו שמצאנו שמתים לפני הזמן, בדברי הגמרא )חגיגה ד,ב(, אשר מספרת על האמורא רב
ביבי בר אביי, שמלאך המוות היה מבקרו לעיתים קרובות בביתו, סיפר לו באחד הימים
מלאך המוות ששלח את שלוחו להרוג ולהביא לו את נשמתה של אשה בשם מרים
שמלאכתה הייתה קליעת שיער נשים, אך השליח טעה והרג מרים אחרת שמלאכתה
הייתה לגדל תינוקות. משנוכח השליח בטעותו, הציע למלאך המוות להחזיר לה את
נשמתה, אך מלאך המוות סירב ואמר לו; שמכיוון שכבר הובאה לכאן תצטרף למניין
הנשמות שעליו לאסוף, וכששאלו כיצד הרגה מאחר שלא הגיע עדיין זמנה, השיבו
בדברי הפסוק )משלי יג,כג(: "ויש נספה בלא משפט". אם כן, מוצאים שישנם אנשים,
אשר נלקחים מהעולם טרם זמנם.
אך, אנשים כאלו שנלקחים טרם זמנם כשרה אמנו, הקב"ה בודק את חייהם, אם
רוב החיים היו חיים של רצון טוב, מסירות, אהבת ה' ויראת שמים, נותן להם הקב"ה
שכר כפי שחיו את רוב חייהם, הכל הולך אחר הרוב.