חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ר · רפואה / רופא כל בשר
אמרנו כמה פעמים, שכל ההמצאות החדשות שיצאו לעולם כגון: הרנטגן וכדומה,
באו מכח הסט"א, ומצד הטומאה ומלאך המוות, אף שיש סוברים וחושבים, שע"י
ההמצאות הללו, מגלים את המחלות ויכולים להציל חיים.
הקב"ה ברא את האדם בחוכמה, ואם רצה שיוכלו לראות מבחוץ, את הנעשה
בתוך גוף האדם, אם יש לו מחלות ח"ו וכדומה, היה בורא אותו, באופן, שיכלו להביט
מבחוץ כלפי פנים. כיוון שהשם יתברך, לא עשה את האדם בצורה כזו, מוכח שלא רצה
בכך והסתיר, בכוונה, את פנימיות גוף האדם. כאשר, ח"ו, האדם אינו חש בטוב, ישפוך
שיחו לפני "רופא כל בשר ומפליא לעשות" ובכח אמונה זו, כבר זכו הרבה, לישועות
ואף, ייסורים גדולים חלפו, כלא היו וכדברי חז"ל: החש בראשו יעסוק בתורה. היום,
הולכים עם המצאות של מלאך המוות וכשמרגישים, כאב או חולי, רצים קודם לעשות
רנטגן ולפי זה קובעים, איזה מחלה יש לו.
אנשים לא מבינים, שבעצם הליכה זו וגילוי המחלה, גורמים להרעת מצב החולה,
כי אם יודעים את חומרת המחלה, כבר זקוקים לנס גלוי ורחמים מרובים ואז קשה
לפעול. אך, אילו המחלה הייתה מוסתרת ולא יודעים את חומרתה, היה קל יותר
להיוושע. וכשנתבונן בברכת "אשר יצר", שהיא ברכה, מהמופלאות שבברכות, נמצא:
"אשר יצר את האדם בחוכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים".
נקשה: מדוע הקב"ה לא ברא את האדם, בצורה שיראו, דרך מקומות מסויימים,
גם את בעיות גופו הפנימי? מדוע הכל חתום וסתום? אלא, הקב"ה השאיר את זה, לכח
האמונה והתפילה שהוא "רופא כל בשר ומפליא לעשות" ופגם זה, הריצה וההישענות
על הרופאים, הוא מפגמי הדור, וידוע, שצדיקי העולם, שנאו את הרופאים, בתכלית
השנאה, וטענתם הייתה שהם גורמים לקיצור ימים.
ידוע המעשה, על אחד מקדושי עם ישראל: האדמו"ר מזידיטשוב זצוק"ל בעל
הספר "עטרת צבי", שבשעה שפרצה באירופה, מגיפה גדולה, שהפילה חללים רבים
ואנשי העיר מונקאץ', שיגרו אליו, מכתב לבקש שיפעל על נפשם, להצילם על נפשם,
השיב להם: שכל הצרות באות, בעוון הרופאים שבעיר והוסיף ואמר שהוא ערב, שבכל
העיר מונקאץ', לא יראה ח"ו שום נזק, גדול וקטן, לשום בר ישראל, אך כל זה, בתנאי
שברגע שיקבלו את המכתב, יגרשו את הרופא מן העיר.
וכשנסכם הדברים, דברים אלו נאמרו על צדיקים גדולי עולם, אך דברים אלו,
צריכים להיות מגדל אור מול עינינו, וודאי שבדור יתום זה, חייב אדם להיוועץ ברופא
"ונשמרתם לנפשותיכם" ו"רפא ירפא" מפה, שניתנה רשות לרופא לרפא, אך לא
לשים את כל מהווי נפשו, על דברי הרופא ולא, להיות נחפז, בכל עניין קטן, לדבר זה.
להישען על אמונתינו ותורתינו הקדושה, כי הוא הנותן לנו כח לעשות חיל.
ומובא, מעשה, אשר ממנו נלמד מוסר גדול :אחד מקדושי וצדיקי עם ישראל,
אשתו, חלתה, ועמד בתוקף, להזמין רופא לביתו. הרבנית, התנגדה ואמרה לרב, סיפרת
לי, שאשתך הצדקת, שנפטרה לפנייך מעולם לא ראתה רופא, גם אני לא רוצה לראות
רופא. ענה ואמר לה, היא מעולם לא ראתה רופא, את הרבה פעמים בחייך, ראית
רופא, פתאום כעת, את רוצה, גם את, לא לראות רופא - אין לך את הכח הזה! האדם,
צריך לשמור עצמו, לשמור את גופו, אך צריך לשים, את עיקר כוחו ואמונתו, ברופא
לשבורי לב.