אור ברסלב
חזון ישעיהו אות צ › צרה / הצרה היא כמו מכה מאבא אוהב

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות צ · צרה / הצרה היא כמו מכה מאבא אוהב

צער / הכנה להבנה חדשה בחיים

יסוד גדול, צריך לדעת האדם, פעמים, נגזר עלינו כובד ומשקל של צער בחיים

והקב"ה, שהוא הטוב ומטיב, משמיע לנו ע"י רופא או ע"י מבשרי בשורות, או, כביכול

יודעי דבר על צרה או מחלה, או בעיה קשה המבקשת לבוא על האדם, או על העולם

ואדם נכנס לצער, לפחד, לדאגה והתקופה הקשה, אשר עובר מן הבהלה, היא במשקל,

כנגד בעיה ממש, ובסופו של דבר, האדם את סבלו סבל, את כאבו כאב, הוא כבר פתור

מן הבעיה, משום שכבר סבל, את אשר היה צריך לסבול ואז היה יוצא הוא, בלי שום

נזק פגע ומחלה.

וזה עומק דברי דוד המלך. משמים השמעת דין, ארץ יראה גם שקטה". הקב"ה,

משמיע שדין גדול, עומד לבוא לעולם. ארץ יראה - אנשים יראים ופוחדים אך הפחד

מספיק ואחרי כן בלי שום צרה ובעיה שקטה. הכל נשתק כלא היה. לכן, כשבאים

לאדם, דאגות ושמועות, כל עוד שזה לא צרה ובעיה, אלא רק בגדר של בעיות

ושמועות, ישמח בהם משום, שהצער של הדאגה, אשר הוא בלי בעיה, רק דאגה,

מורידה מהבעיה האמיתית, שצריכה לבוא. ולכן, ידע האדם, שכל אשר נותן לו הקב"ה,

ישמח ויודה ואינו יודע כמה טוב טמון בו.

וידוע המשל על יהודי אשר הפריץ כעס עליו הוליכו הפריץ לכיכר העיר ובפני

כל יושבי העיר, היכהו מאה מכות, היהודי פצוע וחבול, לא התאושש מהמכות, ימים

רבים. והיה הולך ומקטרג מעיר לעיר וממקום למקום, על אשר עשה לו הפריץ, עד

אשר הסיפור הגיע לפני המלך. המלך שמע זאת וכעס כעס גדול, ואמר: במדינתי לא

יכו אדם 100 מכות בלי סיבה, כפה את הפריץ לשלם ליהודי 10 מטבעות של זהב על

כל מכה.

כשקיבל היהודי את הכסף, פרץ בבכי.שאלוהו הסובבים, מדוע בוכה? הרי קיבל

סכום מרובה?! ענה ואמר: אני בוכה, מדוע לא נתנו לי יותר ממאה מכות, על מאה

קיבלתי סכום מרובה, אם הייתי מקבל יותר, הסכום היה כפול ומכופל.

כך האדם, כשיבין, על כל מכה, אשר קיבל, כמה טוב יצא לו ממנה, יבכה ויצטער,

למה לא ידע להודות ולא להתלונן בשעת הצרה. הקב"ה אל רחום וחנון, ארך אפיים

ורב חסד "ובנים אתם לה' אלוקיכם", וגם כאשר מקבלים מכה טמון בפנים דברים

גדולים.

מסופר על אדמו"ר גדול, אשר הייתה לו בת יחידה ונפטרה בגיל צעיר. בהלוויה,

כולם בכו בכי גדול אותו צדיק ,לא הרבה לבכות. שאלוהו: בתו היחידה נפטרה, מדוע

לא בוכה ?ענה ואמר: כשאדם הולך ברחוב ומקבל מכה בגב, אפילו חזקה, מסתובב

רואה, שאם אוהב נתן לו את המכה אינו כועס, זו מכה של חיבה. כך אצלו, הוא קיבל

מכה כואבת, הבת היחידה נפטרה, הסתובב לראות מי נתן את המכה, זה בא מהקב"ה

- מהשם לא בא רע, מהשם בא רק טוב, ולכן אף שזו בת יחידה, כאבו אינו כאב גדול,

משום שהשם עושה רק טוב !!!

וזה יסוד שצריך לחקוק האדם בתוכו, בכל כוחו וגם צרה ובעיה, זה רק הר שקשה

לעבור אותו, צריך להתאמץ, אבל אחרי המאמץ נמצאים בפיסגה.

לכן יקח האדם את כל מכלול הכאב בחיים ויפרשהו, ככפרת עוונות מצרה גדולה,

כתשלום, על דבר גדול, העתיד לבוא לו בחיים, וכטיפוס על הר גבוה אשר מובילו

לפסגה.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה