אור ברסלב
חזון ישעיהו אות צ › צדיקים / יומא דהילולא של רבי שמעון בר יוחאי

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות צ · צדיקים / יומא דהילולא של רבי שמעון בר יוחאי

צדיקים / ז' אדר יום פטירת משה רבינו

יומא דהילולא של הרשב"י הקדוש. ידוע, כשמדברים ומספרים בענייני הצדיק,

שפתותיו דובבות בקבר, ואז, עומד ומלמד זכות, על מי שמזכירו. נזכיר מעט מיום

הסתלקותו של רשב"י;

ביום האחרון של חייו, נכנסו שלשה תלמידיו: רבי פנחס רבי חייא ורבי אבא, אמרו

לו: מי שהוא עמוד העולם, נוטה למות? אמר להם: אני לא כמו כל אדם ואין בית דין

של מעלה מעיינים בדיני, אלא, הקב"ה בעצמו, דן את דיני ואני אכנס לגן עדן, ממקום

שלא עברו בו, אלא אבות העולם.

נכנסו תלמידי רבי שמעון לבית, והריחו ריחות בשמים, אשר לא הריחו מימיהם

והבחינו, ברשב"י שמדבר עם אדם, אך לא ראו מאומה, אחרי כן, שאל אותם הרשב"י

האם ראיתם דבר מה? אמר לו רבי פנחס: לא, אך שמענו את קולך והרחנו ריח גן עדן.

אמר להם רשב"י, כנראה שעדיין אינכם ראויים לראות פניו.

עמד הרשב"י ואמר: כעת שלחו לי מן השמיים והראו לי מקומי בשמיים ולא

נשא חן בעיני מקומי המיועד, רק חפצתי במחיצת אחיה השילוני, ובחרתי מקומי שם

וחזרתי ובאו עימי, שלוש מאות נשמות צדיקים ובראשם, היה אדם הראשון והוא,

אשר ישב לידי ודיבר עימי. התקרב רבי אלעזר בנו ואמר: אבי היכן יהיה מקומי, ענה

ואמר לו בחרתי מקום לי ולך יחד.

באותו יום, שרשב"י עמד להסתלק מן העולם התכנסו, תלמידיו לביתו, הרים רבי

שמעון את עיניו וראה, שהבית מלא בכה רבי שמעון ואמר: בזמנים אחרים, הבית שלי

היה מסובב באש ואף אדם לא היה יכול להכנס, אלא ברשותי, כעת פסקה האש והבית

התמלא. בעודם יושבים, פקח רבי שמעון את עיניו וראה מה שראה והקיפה האש

את הבית. יצאו כולם נשארו רבי אלעזר בנו ורבי אבא, אמר רבי שמעון לרבי אלעזר

בנו: צא וראה אם רבי יצחק נמצא כאן )רבי יצחק היה אחד מתלמידי הרשב"י, כמה שנים לפני כן

מלאך המוות בא לקחתו מן העולם, הביאוהו לפני הרשב"י ורשב"י הבטיח לו שכל עוד הרשב"י חי מלאך המוות

לא יוכל לו(. קם רבי שמעון ממקומו וישב, חייך ושמח ואמר, הכניסו את החברים, נשא

רבי שמעון את ידיו והתפלל תפילה והיה שמח. מאחריו, ישב רבי אבא, מלפניו, רבי

אלעזר, אמר רבי שמעון: הרי עתה, שעת רצון היא ואני רוצה להכנס לעולם הבא בלי

בושה, והרי דברים קדושים, שלא גיליתי עד עתה בחרוני לגלות לפני השכינה, שלא

יאמרו כי בחיסרון הסתלקתי מן העולם ועד עכשיו, היו צפונים בליבי.

וקבע רבי שמעון ואמר, רבי אבא יכתוב את הדברים, רבי אלעזר יבאר הדברים

ושאר החברים, יהגו בליבם. עמד רבי אבא מאחורי כתפיו ורבי אלעזר, בנו, ישב לפניו,

אמר לו, קום בני, שהרי אחר יושב באותו מקום. קם רבי אלעזר, התעטף רבי שמעון

וישב פתח ודרש דרוש על הפסוק, "לא המתים יהללו י-ה ולא כל יורדי דומה". שוב,

פתח רבי שמעון ואמר: הקב"ה רוצה בכבודם של צדיקים, יותר מכבודו, ועכשיו

הקב"ה רוצה בכבודי וכל הצדיקים, שבגן עדן באו עימו. הצביע רבי שמעון בחרדה,

על פינה בחדר ואמר: הנה רב המנונא סבא כאן וסביבו שבעים צדיקים מעוטרים

בעטרות מבהיקות ורב המנונא בא לשמוע בחדווה, דברים אלה שראני אומר, הצביע

רבי שמעון, לעבר אחר של החדר ואמר: הנה רבי פנחס בן יאיר כאן, הכינו לו את

מקומו. הזדעזעו החברים ועמדו בפינות החדר ורבי אלעזר ורבי אבא,נשארו על

מקומם, לפני רבי שמעון.

פתח רבי שמעון ואמר: "אני לדודי ועלי תשוקתו", כל הימים, שהייתי קשור לעולם

הזה לא נתקשרתי אלא להקב"ה, לפיכך עכשיו "ועלי תשוקתו" וכאן, התחיל רבי

שמעון לגלות סודות תורה ורזין דרזין והם מובאים בזהר הקדוש בפרשת האזינו. בתוך

דבריו אמר רבי שמעון, עד עכשיו, היו דברים אלו שגיליתי כאן, מכוסים ונסתרים, כי

ירא הייתי לגלותם וכעת הם נתגלו. הקב"ה, יודע שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא,

עשיתי זאת, אלא, כדי שלא אכנס בבושה לפני היכל ה', עשיתי זאת. ועוד, ראיתי

שהקב"ה וצדיקי אמת, הנמצאים כאן כולם, הסכימו על ידי, שהרי ראיתי שכולם

שמחים בשמחה זו שלי, וכולם מוזמנים בעולם ההוא, אל השמחה שלי, אשרי חלקי.

אמר רבי אבא, בשעה שרבי שמעון בר יוחאי, סיים לומר דבר זה, הרים את ידיו,

בכה ואחר כך שמח, ושוב, רצה לגלות דבר אחר, אלא, שמייד אמר, כל ימיי, הצטערתי

לגלות דבר זה ועכשיו, אין נותנים לי רשות. התחזק רבי שמעון וישב ושפתותיו דובבות,

אח"כ השתחווה שלוש פעמים ואיש לא היה יכול להסתכל במקומו ובפרט בפניו.

אח"כ אמר: פה, פה שזכית לכל אלה ולא יבשו מעיינותיך המעיינות שלך יוצאים ולא

נפסקים, עליך נאמר הפסוק "ונהר יוצא מעדן". כעת, אני מעיד על עצמי, שכל הימים

שעמדתי בעולם, השתוקקתי לראות את יום זה וכו' וסיים את דבריו, בפסוק:"כי שם

ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם".

אמר רבי אבא, לא סיים רבי שמעון לאמר את המילה "חיים" עד שנשתתקו דבריו

ושמעו קול קורא ואומר: "כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך" ושוב שמעתי

קול אחר: "חיים שאל ממך נתת לו". כל אותו היום לא פסק האש מן הבית ולא היה

מי שהתקרב אליו, האור והאש היו סביבו ורבי אבא ממשיך: כל אותו היום שכבתי

על הארץ וגעיתי בבכיה. לאחר שנסתלקה האש, ראיתי את רשב"י, קודש הקודשים

שנסתלק מן העולם, שהוא שוכב על ימינו מעוטף ופניו שוחקות,

עמד רבי אלעזר בנו, לקח את ידו ונישקה ואני לקחתי את העפר שתחת רגליו.

ביקשו התלמידים להספידו ולא יכלו לדבר, התחילו החברים בוכים ורבי אלעזר בנו,

נפל שלוש פעמים ולא היה יכול לפתוח את פיו, אח"כ פתח ואמר: אבא אבא שלוש

היו חזרו להיות אחד )שלוש אלו שלוש תנאים: רבי שמעון, רבי פנחס, חמיו, ורבי אלעזר בנו ונשאר רבי

אלעזר( והספידו.

עמד רבי חייא על רגליו ואמר: עד עכשיו, המאור הקדוש, השגיח עלינו, עכשיו,

הגיע השעה להשתדל בכבודו. עמדו רבי אלעזר ורבי אבא ולקחוהו באפריון וכל הבית,

היה ריח ניחוח ולא נתעסקו בו, אלא רבי אלעזר ורבי אבא וכו'.

זכות רבי שמעון בר יוחאי יגן בעד כולנו ונזכה כולנו, לגאולה שלמה וכל אחד,

יוושע בכל העינינים.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה