חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות צ · צדיקים / התקשרות לצדיק
לכל יהודי, יש רב, אשר שורש נשמתו, קשורה לאותו רב, או צדיק, אשר היא,
המקשרת בינו לבין הקב"ה. ובלי קשר לאותו צדיק, לא יכול להגיע, לתיקון נפשו ונתק
מאותו צדיק, ממיתה הרס וחורבן על האדם.
וחשבנו, להביא סימוכין לדבר זה, מהגמרא המספרת על רבי יוחנן, אשר היה יפה
תואר אשר כדוגמתו היו בודדים בעולם. וחז"ל מספרים, שהיה מקפיד לשבת, בשערי
בית טבילה, בכדי שבנות ישראל, יזכו לבנים צדיקים, ויפי תואר כמותו.
באחד הימים, עבר ליד הנהר, ומהצד השני של הנהר, התהלך ראש השודדים, אשר
שמו היה ריש לקיש. הסתכל ראש השודדים, לעבר השני של הנהר וראה, דמות של
יופי גדול, קפץ לעבר השני של הנהר, ולתדהמתו, מצא, שזה איש ולא אישה. התקרב
ריש לקיש, לרבי יוחנן ואמר לו: יופייך נאה לנשים, ענה לו רבי יוחנן: כוחך יאה לתורה.
המשיך רבי יוחנן, ואמר, אחותי נאה ממני ואם תקבל על עצמך, עול תורה, אתן
לך אותה לאישה. קיבל על עצמו, ריש לקיש, עול תורה. רבי יוחנן, קיים את הבטחתו
וחיתן את אחותו עם ריש לקיש.
ריש לקיש התמסר, כל כולו, לתורה הקדושה וזכה להיות, תלמיד, חבר של רבי
יוחנן; למדו יחד, חלקו בדברי ההלכה, איש על רעהו וחברותם נהייתה, חברות של רב
ותלמיד המעריכים ומכבדים איש את רעהו. באחד הימים, בתוך הלימוד, הגיעו לחלוק,
מתי החרב מקבלת טומאה? רבי יוחנן אמר את דעתו וריש לקיש אמר את דעתו. קם
רבי יוחנן ואמר: אולי ריש לקיש, אתה מבין טוב בחרבות, ליסטים היית בעבר. ענה,
ריש לקיש ואמר: פעם נקראתי רב וגם כעת אני נקרא רב.
הגמרא מספרת - הקפיד, רבי יוחנן, על ריש לקיש ונטה למות. באה אשתו,
לאחיה, רבי יוחנן, ואמרה לא: תרחם על בעלי ותסלח לו כי אם ימות, אני אהיה אלמנה
ומי יפרנס אותי? ענה ואמר לה: אני אפרנס אותך. המשיכה וביקשה: מי יפרנס את
הילדים,אם יהיו יתומים? ענה רבי יוחנן, אני אפרנס.רבי יוחנן, לא הסכים למחול וריש
לקיש, מת מן העולם.גמרא זאת הייתה לנו קשה מאוד:
א. מה הפירוש בדברי ריש לקיש: "פעם נקראתי רב וגם היום אני נקרא רב"?
ב. מה ההקפדה הקשה, של רבי יוחנן, על דברי תלמידו, גיסו וחברו - על זה צריך
למות? הרי רבי יוחנן, היה ידוע ברחמנותו הגדולה?!
אלא, יסוד גדול, צריך להבין בנפשנו: חז"ל אומרים: כשברא הקב"ה את האדם
הראשון הראה לו :" דור דור וחכמיו דור ודור ודורשיו" מי יקרא רב? מי יהיה מנהיג
וזה אשר אמרו חז"ל: "זה ספר תולדות האדם" והנה, כאשר רבי יוחנן, אמר לריש
לקיש: אתה היית ליסטים ומבין בחרבות, ענה לו ריש לקיש: "פעם נקראתי רב" -
פירוש, בספר אשר הראה הקב"ה לאדם הראשון, נכתב שם, שאני אהיה רב אם כך,
אמר ריש לקיש, לרבי יוחנן, אל תתנשא עליי ותאמר לי, אני מבין בחרבות כי ליסטים
הייתי. גם אם לא היית, כבר נחטפתי להיות רב והייתי, נהיה רב, אף בלעדיך!
על זה, לא הסכים, רבי יוחנן, למחול והקפיד עליו ללא מחילה, משום שלכל אדם,
חייב להיות את הצינור של רבו, שאם נחתך ממנו,אין לו חיים. וזה אשר, קרא לריש
לקיש, שנחתך ממנו, רבי יוחנן, שהוא הצינור שלו.
לכן, לכל אדם, חייב להיות רב או צדיק שנשמתו קשורה עימו וכדברי דורשי
רשומות: לכל אדם צריך 2 רבנים; רב אחד בארץ, שחי וזה "עשה לך רב" וצדיק שנפטר
ונשמתו בגנזי מרומים, אשר נפשו קשורה עימו.
ויקפיד ויזהר בכבוד רבו, כי הוא הנותן לו כח לעשות חיל.
ובכל עת וזמן, מול עינינו, מעשה אשר שמענו בקטנותינו, ממו"ר זקננו רבנו ר'
מאיר אבוחצירא: באדם, אשר לא זכה להיפקד בזרע של קיימא והלך לרבו וביקש
תפילה לזרע של קיימא ורבו, הפציר ועורר רחמי שמיים עליו.
אחרי שנים, של סבל ויגון נפקדו בזרע של קיימא ובכל שעה ובכל יום, הששון
והשמחה היו מנת חלקם.בהתקרב עת הלידה, הכיר עוד צדיק, אשר התקרב אליו
מאוד וביום הברית הזמין את הרב החדש, אשר הכיר וכיבדו בסנדקאות וכולי ואת רבו,
משכבר הימים, לא נהג בו כראוי.
כמה רגעים, לפני הברית, כשהעבירו את התינוק, מיד ליד, אסון נורא אירע; התינוק
נפל על הקרקע ונפטר.רבי מאיר אבוחצירא, היה צועק ואומר, היזהרו בכבוד חכמים!
היזהרו בכבוד רבנים! והיזהרו בכבוד, שלימדכם תורה והחזירכם למוטב!