חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות צ · צביעות / הצביעות והשקר מרמה את האדם עצמו
מובא במדרש תנחומא )תולדות יג(, יצחק אבינו חרד שתי חרדות: חרדה אחת, בשעה
שהיה על גבי המזבח עומד לשחיטה, וחרדה שנייה, כשנכנס עשו ליקח את הברכות,
אחרי שיעקב לקח אותם כבר, ואיני יודע איזה חרדה הייתה יותר גדולה, על גבי
המזבח, או בשעה שנכנס עשו? אך ממה שנאמר פה אצל עשו "חרדה גדולה עד
מאוד" )בראשית כז,לג(, אתה יודע שחרדה זו הייתה גדולה מן חרדת יצחק על גבי המזבח.
והנה, צריך להבין כל אשר ישמע על עקידת יצחק, יזדעזע זעזוע גדול, יצחק אבינו,
בן יחיד של שרה, שנולד בגיל מבוגר, אחרי ניסים ונפלאות מרובים, גדל בקדושה
וטהרה בבית אביו ואמו, אמו שומרת עליו מכל משמר, מגיע לגיל שלושים ושבע,
ויודע את ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאביו אברהם, זמן מועט לפני כן, כי ביצחק
יקרא לך זרע, ורואה איך עוד כמה רגעים שוחטים ומקריבים אותו קורבן, ורואה את
כל אשר לאביו ברוחניות ובגשמיות, עומד הכל לילך לישמעאל אחיו, אשר ישמעאל
לא הולך בדרך ה', כדברי חז"ל משחק, עובד עבודה זרה, חי חיי ליצנות וצחוק וקלות
ראש, וודאי שזו חרדה גדולה ביותר, חרדה פרטית וכן חרדה לכלל, אך חז"ל אומרים
לנו חרדת יצחק יותר גדולה מזאת הייתה, חרדת הרגע שעשו נכנס לפני יצחק. וקשה,
מה כל כך היה קשה לו ברגע זה?
אלא כל עוד מאמינים באדם וסומכים בו, ובוודאי אם נותנים בידו דברים רוחניים,
וכן דברים גשמיים, ובטוחים שהולך בדרך טובה, הנפש בנויה בהבנה מסויימת כלפי
האדם שחושבים טוב עליו, אך ברגע שמבינים שכל השנים האדם חי בטעות ולידו חי
אדם שקרן, גנב, וגזלן, נואף וחסר לב, השבר של הנפש הוא שבר קשה ביותר, והחרדה
היא חרדה גדולה, אשר קשה לשאת אותה.
ולכן, יצחק אבינו, כל חייו האמין שעשו צדיק וחסיד, היה שואל אותו שאלות,
איך מעשרים את התבן, את המלח, ליד יצחק היה נוהג כצדיק יסוד עולם, אך כשהיה
יוצא, היה רוצח, גונב, משקר, מלסטם את הבריות, מספר לכולם אני עושה כיבוד אב
ואם, אני משמש את אבי, בכח זה היה מוסיף חטא על פשע. לכן, חרדת יצחק אבינו,
הייתה חרדה כל כך קשה, יותר מחרדת העקידה, הכאב של הבגידה באמון, של לקיחת
התמימות והיושר והאמת, שנתנו ביד האדם וההשתמשות שלו לצרכיו האישיים
ולרוע מעללים, היא קשה ביותר.
אך אדם אשר חושב להשיג את השגותיו במרמה, בצביעות, בשאלות איך מעשרים
את התבן והמלח, יכול תקופה מסויימת להצליח, כביכול, בדרכו, אך לבסוף מאבד
ומפסיד את כל עולמו, כפי שעשו איבד את כל עולמו, איבד את הבכורה, איבד את
הברכות, ולדורי דורות עשו הוא סמל של רוע, סמל של תאווה סמל של שקר וחוסר
יושר.