חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ע · ענווה / הענווה מעלה את האדם לדרגות גבוהות
"ויקרא ה' אל משה" )ויקרא א,א(. מצאנו שמשה הקטין את עצמו מרוב ענוותנותו
ואף את ה-א' של ויקרא הקטין ביותר. וזהו יסוד גדול בעבודת ה', בכל ראשית והתחלה
חדשה, בודקים ובוחנים את האדם בניסיון של גאוה, האם מתחיל את דרכו החדשה
בגאוה או מתחילה בענווה ובצניעות; ואם מתחילה בדרך טובה בענווה ודאי יצליח.
וכבר אמר הכתוב )משלי יא,ב(: "ואת צנועים חכמה". ומשם הלוך ילך מחיל אל חיל.
ואם חס ושלום הולך בדרך של גאווה ויוהרה וראשיתו ראשית רעה, ודאי שעושר
שמור לבעליו לרעה, ומכל טוב אשר נראה לו שזכה, רק רע יהיה אחריתו ומנת חלקו.
וידוע בזמן התגלותו של הבעל שם טוב, גם היה נסיון גדול, כשנה לפני התגלותו
בעולם באה לפניו הרבנית של קהילת בראדי, אשר הייתה חשוכת בנים ובאה בסוד
ששום אדם לא ידע על בואה, משום שכל יושבי העיר הזאת היו מתנגדים לדרך הבעל
שם טוב.
הבעל שם טוב נתן לה הבטחה, לשנה הבאה את חובקת בן ואני אהיה הסנדק. וכך
היה, נפקדה בזמן שהבטיח הבעל שם טוב, והנה, ילדה במזל טוב, וביקשה להזמין את
הבעל שם טוב לברית, כל בני העיר התנגדו בנחרצות, משום שחלקו על דרכו וכו', עד
שעמדה ונדרה נדר גדול שרק הוא יהיה הסנדק, וכך היה, הזמינו את הבעל שם טוב
להיות סנדק.
לילה לפני הברית, נכנסו תלמידיו של הבעל שם טוב לרבם, ומצאו שכולו בבהלה
ובאימה גדולה ביותר, עמדו ושאלו את רבם; על מה ולמה כל האימה והחרדה? ענה
להם: ראיתי את רבי אחיה השילוני שאמר לי שמחר זה הניסיון הגדול בחיי שלא
יכנס בי גאווה, אם יכנס בי גאווה, אאבד אני את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא,
שני העולמות, ואם יעבור מחר בלי גאוה, אזכה לאור גדול ממרום ויוכפל וישולש
הסייעתא דשמיא בכל העניינים.
חיזקו תלמידיו את רבם, וכך בבוקר כשיצאו לעיר, עלה הבעל שם טוב על כסא
העגלון והתחיל להוליך את הסוסים, וכך, דרך ארוכה היה הבעל שם טוב העגלון.
כשהגיעו לעיר, כל רבני ופרנסי וחשובי העיר, יצאו לקראתו, אך הבעל שם טוב עמד
ואמר אני צריך לטפל בסוסים שיאכלו וישתו, לנקותם מן הדרך הקשה אשר עברנו.
וכך, עשה הבעל שם טוב את כל מלאכת העגלונים. לאחר מכן ומאותו יום, זכה הבעל
שם טוב לאור גדול ולעלייה מרובה אשר אחד בדורות מרובים, זוכה ילוד אשה לאשר
זכה, אורו של עולם רבנו הבעל שם טוב.