חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ע · עין טוב / עין טובה כנגד עין הרע
ישנו דבר אשר רבים פוחדים ממנו, אך אינם יודעים, אשר הם בעצמם, מזיקים
לעצמם בו והוא עין הרע. מתי ואיך עין הרע מזיק לאדם? ומובא בשם הספר הקדוש
הבני יששכר: שעין הרע פוגע באדם, כאשר קושרים את ההצלחה לאדם ולא להקב"ה.
ונבאר הדברים בהרחבה:
כאשר אדם אומר, כמה חכם בני, כמה מוצלח בני, כמה יפה בני, אדם הזיק בעין
הרע ועשה עין הרע לבנו. וכן, כאשר האדם חושב ואומר לעצמו כמה עשיר אני וכו',
עשה לעצמו עין הרע. היסוד הוא, כאשר קושרים הצלחה לבשר ודם, פוגעים בו
בעין הרע וכאשר מייחסים הצלחה כלשהי, להקב"ה, כמה שידברו וישבחו ויהללו את
גדולת הדבר, אינו נפגע בעין הרע. אם כך, כשיתבונן האדם כמה פעמים הזיק בעין
הרע לעצמו, כשהתרברב, בינו לבין עצמו, על גדולתו, כמה פעמים הזיק לקרוביו והזיק
לאוהביו, לכן יחזק האדם, חזק בנפשו, לעולם, לא לקשור ולייחס שום הצלחה, לא
בתורה, לא בפרנסה ולא בהצלחה של שום עניין, לבשר ודם וישאיר את ההצלחה לחי
העולמים.
וידועה הקושיה על אדם שהזיק לחברו בעין הרע : האם אפשר לתובעו בדין תורה
על הנזק שגרם? ותירצו, שלעין הרע אין דין בשר ודם אך יש דין שמיימי ומי שמזיק
לחברו, בצרות העין, יתן את הדין בשמים, על כל צער ונזק אשר נגרם בסיבתו, על
חברו. וטוב עין הוא יבורך! ותמיד ישתדל האדם לראות בעין טובה את כל אשר נתן
הקב"ה, לחברו ואם אין לאדם צרות עין על שום אדם, לא יפחד מעין הרע "דמאן דלא
קפיד לא קפיד עליי".
וידוע מעשה על איש מוצלח בכל מעשה ידיו, אשר בכל אשר פנה, השכיל
והצליח. וברבות הימים נכנס בליבו חשש מעין הרע ואמר, אני אעשה דברים, אשר
אפסיד בהם, כך יראו אנשים שפלוני מפסיד ויסור ממנו עין הרע. הלך וקנה אוניה
מלאה בתמרים ונסע לעיר אשר בה מוכרים תמרים לרוב ואמר בליבו, ודאי אפסיד
כסף משום שזה עיסוק כל בני העיר ואיך דווקא אני ארויח במלאכה הזו?! ישב כחודש
ימים ושקל קילו תמרים לאחד וחמישה קילו לשני, כך חודש ימים. בסוף החודש, עשו
את החשבון ונמצא שהנה, הרויח רוח עצום. כל עובדיו וכל אנשי עירו, שמעו שאף
בעיר התמרים, אשר הביא אליה תמרים, הצלחתו הייתה מרובה. שוב, חשש מעין הרע
ואמר בליבו, אעשה עסק אחר, אשר בוודאי אפסיד בו, למען יראו כולם, שלא תמיד
מרוויח וזאת על מנת להסיר עין הרע.
הלך וקנה אוניית פלפלים והלך והחליפה בשלמות עם אוניית שעורים, זה בודאי
היה נזק גדול; מחיר הפלפלים היה גבוה, ממחיר השעורים. כאשר הפועלים פרקו את
השעורים מצאו בפנים, אוצר של יהלומים בין השעורים. והנה, שוב נשמעה השמועה,
פלוני במקום שנזק מרובה יהיה מנת חלקו, מעסק כושל זה, רווח עצום היה טמון בתוך
הכישלון. האדם ההוא, פחד מרובה חלחל בליבו מעין הרע. שוב, חשב בדעתו, אעשה
דבר, אשר ודאי אכשל בו, להסיר עין הרע. הלך וקנה אוניית חיטים ושילחה למדינה,
אשר עלויות המסע היו גדולות ומרובות ואין שום רווח, אשר יכול לצאת. האונייה
היתה בדרכה שבועות רבים והנה, פעם ראשונה, התחילו הבריות לחשוב שפלוני נזק
ראשון נגרם לו בעסקיו, אך כמה ימים לפני שהגיע האונייה, אל מחוז חפצה מלחמה
גדולה פרצה בארץ זו ומצור גדול ניתן על הארץ; אין יוצא ואין בא, כך, שמחיר החיטים
התייקר, יוקר עצום, ורווח האדם עלה על יותר מכל רווחיו. ושוב, כולם מתלחשים
ומדברים על הצלחתו. פחד מאוד האדם והלך לחכם גדול בדאגה ובפחד: מה יעשה
כדי להיזהר מעין הרע? אמר לו אותו חכם: לא יחשוש ולא יפחד, אם הוא טוב עין על
חבריו הטוב שנכתב עליו בשמים, שום אדם לא יפגע ולא יסיר זה ממנו. כך, כל אחד
ואחד מאיתנו ישמח בשביל כל אדם, יקשור כל הצלחה להקב"ה ויקיים דברי חז"ל:
"השלך על ה' יהבך והוא יפרנסך והוא יכלכלך".