חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות נ · נסיון / שמירת ברית קודש
אנו חיים בעולם, אשר הניסיונות והיצר, גוברים, מיום ליום ובכל צעד ושעל, אשר
פונה האדם, הוא מוצא את יצרו אורב לו וכבר אמרו חז"ל: "אין צדיק אשר בארץ ולא
יחטא" והזמנים מתקשים, מרגע לרגע.
אם ננסה לבאר, על פי יסודות רבותינו, את שני סוגי הניסיונות, אשר מתנסה האדם
ושתי צורות היצר, אשר באים לפני האדם: ישנו יצר הרע הרגיל, אשר אורב וניצב, בכל
צעד ושעל והוא יצר, אשר, פחות או יותר, עם כוחות חזקים ועם יסודות התורה, אשר
חייב שיהיה באדם, כמו שמובא בגמרא ובמסכת קידושין: "בראתי יצר הרע בראתי לו
תורה תבלין" - זהו היצר הרגיל, השכיח, הרצוי, אשר עם כוחות מתוגברים של מצוות,
אמונה וכו', אפשר להתגבר על סוג היצר הזה.
אך יש עוד סוג של יצר, שהוא הקשה והמסוכן, והוא יצר של מלאך ממש, אשר
בא להחטיא את האדם. מעטים הם בני עלייה, אשר ניצחו את היצר הבא בצורה הזו
ומי שזכה לנצח את היצר הזה, עלה והגיע למעלות הגבוהות והנשגבות בעם ישראל.
כפי שמצאנו באותו תנא, רבי מתיא בן חרש, אשר עלה השטן לפני הקב"ה ושאלו:
מתיא בן חרש, מהו בפניך? אמר הקב"ה: צדיק. אמר השטן להקב"ה: תנני רשות וארד
ואנסהו. ירד השטן בדמות של אישה אשר לא היה כיופייה מבריאת העולם, ונכנסה
אליו לבית המדרש. סובב את ראשו לצד אחד, באה לצד ההוא, סובב את ראשו, לצד
השני ושוב באה ועמדה כנגדו. ראה רבי מתיא, שזהו ניסיון קשה, ביקש מתלמידיו,
שני מסמרים ותלש את עיניו. הזדעזע השטן והזדעזעו השמיים. שלח הקב"ה את
רפאל המלאך לרפא את עיניו של רבי מתיא, אך רבי מתיא לא הסכים. אמר, מוטב
העיוורון ולא להסתכל שוב בניסיונות קשים. עד אשר הובטח לו, שלא יתנסה שוב,
הסכים, שיתרפא מאור עיניו.
זהו ניסיון של היצר, בכוחות עצומים, אשר יורד ונלחם עם האדם. וכך, מצאנו
בגמרא בקידושין במעשיות דומים, על רבי עקיבא ורבי מאיר בעל הנס עם שינויים
קטנים. שהיו עוברים ליד מקום של עוברי עבירה ליד ים וליד מקום מוצל. ובא השטן
לפני הקב"ה וביקש להחטיאם. ירד השטן בדמות של אישה שלא היה כיופייה, והיה
ניסיון חמור וקשה לרבי מאיר ורבי עקיבא, כל אחד בנפרד ניצל בזכות בת קול שיצאה
מן השמיים. ואמרה, היזהרו ברבי עקיבא ובתורתו. וכן, היזהרו ברבי מאיר ובתורתו.
וכך רואים שישנם ניסיונות, אשר מעל הטבע והקשה מכל.
ננסה לבאר, עניין דוד המלך, אשר בתהילים אומר: "וליבי חלל בקירבי" פירוש
'וליבי חלל בקירבי - הכנעתי את יצרי ואין בליבי יצר הרע. מצד שני, ידועה הגמרא
על מעשה של אשתו של אוריה החיתי בת שבע, אשר דוד היה בחדרו ובבית ממול,
כל אותו מעשה.
אם כך, איך נבין את דברי דוד, המעיד על עצמו שליבו חלל בקירבו, שאין בו
יותר יצר הרע. אלא, על פי דברינו, דוד המלך הכניע את היצר הרגיל אשר עולה ובא
מהאנשים ומחכה במשעולי ונפתולי החיים, זה יצר מוכנע בליבו ועליו מעיד דוד
"וליבי חלל בקירבי".
אבל דוד במעשה אשת אוריה החיתי. כבר אמרו חז"ל, דוד הסתכל מהחלון וראה
את השטן בדמות ציפור, זרק דוד חץ להרוג את השטן בדמות ציפור, ואז מעשה
שטן הצליח, ובמקום להרוג את השטן נשבר החלון, והשטן בצורה הקשה ביותר עמד
ונלחם בדוד. ובזה, יובן דוד המלך כדבריו "וליבי חלל בקירבי" ליבו היה חלל מיצר
הרע, אך מן היצר המסוכן הזה והקשה, אין ביטחון לשום אדם. ואשרי ילוד אישה
אשר עמד והתמודד עם היצר מן הסוג השני, כיוסף הצדיק עם אשת פוטיפר וכפלטי
בן ליש עם מיכל בת שאול.
הנה, ידע האדם, שסוד כל הצלחה בחייים, טמון במידת הקדושה, היא מידת היסוד
וכאשר שומר ומקפיד האדם על היסוד. אם היסוד חזק, הבניין חזק, כל אדם שנברא
לעולם, נכתב עליו, שפע, פרנסה, שמחה. וח"ו במעשיו הנלוזים מקלקל ומחריב וממיט
אסון על עצמו ועל כל קרוביו.
מי שקדוש ושומר מידה זו כוחו בכל עניין. כך מסופר, על אחד מן הקדושים
והצדיקים כשנפטר מן העולם, מצאו את צוואתו ושם היה כתוב, שמבקש שיכתבו על
קברו "הרב הנודע בשערים". וכששאלו אחד מגדולי וצדיקי הדור מדוע? פירש ואמר:
צדיק זה, שמר מאוד על ברית הקודש ובשמיים יש הרבה שערים, שערי ברכה, שערי
הצלחה, שערי זריזות ולכל שער, יש מפתח הפותח את השער הזה, אך, יש מפתח
אחד, שפותח את כל השערים וזה מפתח של שמירת הברית ומי ששומר את ברית
הקודש, כל השערים בידו, לפתוח ולעשות בהם כבשלו.
לכן, נחזק עצמנו ונדע את אשר, מובא בספרי הקבלה, כאשר היצר הרע, גובר על
האדם לחטוא בעיניו ובאותה שעה, עוצם את עיניו ולא חוטא, באותם רגעים, שעת
רחמים ורצון אצלו בשמים וחזקה, כל אשר יבקש, יענו לו.