חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות נ · נטילת ידיים / תיקון המצוה
ידוע, דכל המזלזל בנטילת ידיים, נופל לעניות "על נטילת ידיים" - ר"ת עני.
ובשם האר"י הקדוש, מובא כל המזלזל בנטילת ידיים נעקר מן העולם ובא לידי
עניות, וידוע דכל האוכל, בלי נטילת ידיים, יתגלגל במים.
וידוע מעשה המובא בזוהר הקדוש, על מלמד תינוקות אחד, אשר פיטרוהו
מעבודתו והביאו מלמד מומחה יותר, לא רצה להציק ולהפריע לאותו תלמוד תורה,
אפילו שהציעו לו מלאכה במקום, הלך והתרחק לו, פגש אותו רבי אלעזר בנו של רבי
שמעון בר יוחאי, אמר לו: מדוע עצוב אתה? סיפר לו את המעשה, אמר לו רבי אלעזר
בוא איתי לאבי, לרבי שמעון ותשמע שיעור תורה ממנו. נכנס אותו אדם, לפני רבי
שמעון ורבי שמעון היה נותן שיעור בעניין כוחה וסגולותיה של נטילת ידיים. כשסיים
רבי שמעון את השיעור ישבו התלמידים לאכול, רבי שמעון קם ליטול את ידיו וראה
את אותו אדם נזהר מאוד בנטילת ידיים. התפלל עליו רבי שמעון ואמר: יהי רצון
שתזכה לעשירות גדולה. מאותו יום זכה אותו אדם ונהיה לעשיר מופלג.
ערב שבת קודש, זה זמן של קבלות רוחניות ונשתדל, בכל כח, להקפיד בנטילת
ידיים להתחזק ולהשתדל, להשפיע על אחרים, שאף הם יתחזקו במצוה גדולה זו.
וצריך לדעת, שיש כוונות גדולות על פי הקבלה בנטילת ידיים, אך רבנו הנועם
אלימלך אומר יסוד גדול: מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ופירש ואמר, יש אחד
שיכול לתת צדקה, או יכול לעשות מעשה טוב, אבל אינו יודע לכוון בעת המעשה ויש
אחד, שיודע לכוון את הכוונות אבל אינו יכול לעשות את המעשה. מה עושה הקב"ה?
לוקח את המחשבה הטובה, את הכוונות ומצרפם למעשה, מחבר בין שני אותם יהודים
ועושה אותם מקשה אחת, זה המכוון וזה העושה, הופכים למקשה אחת.
ועל פי יסוד זה, חשבנו לבאר ולומר מעשה ברבי חנינא בן דוסא, אשר חז"ל
מספרים עליו, היה עני מרוד, עד שהקב"ה העיד ואמר עליו: כל העולם כולו ניזון
בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב )כמות( של חרובים.
כאשר ראה, שכולם עולים לרגל לירושלים ומעלים זבחים ונדרים ונדבות, אמר:
הכל מעלים ואני איני מעלה, יצא חוץ לעיר וראה אבן אחת ופיתחה וסדקה ואמר
להעלותה לירושלים, נזדווגו לו חמישה בני אדם, אמר להם: מעלים אתם לי את האבן
הזאת לירושלים אמרו לו: תן לנו 5 סלעים ואנחנו מעלים לך את האבן לירושלים
ובלבד, שתיתן אצבעך עימנו. נתן אצבעו עימהם ונמצאו עומדים בירושלים וביקש
לתת להם הסלעים ולא מצאום.
נכנס ללשכת הגזית אמרו לו שמא מלאכי השרת הם וקראו עליו הפסוק "חזית
איש מהיר במלאכתו" ואפשר לבאר ולומר, על פי היסוד אשר אמרנו, רבי חנינא בן
דוסא היה עני, לא היה לו איך לקיים את מצוות צדקה, אך הייחודים והכוונות בעשיית
המצווה היה לו;
מה שלא היה לאחרים וכאשר, ראה שכולם עולים לירושלים, עם המצוות בידיים,
יצא מחוץ לעיר להיות לבד, לייחד יחודים ולכוון כוונות, ואבן אחת, זוהי מצווה אחת,
כמו שחז"ל דרשו ואמרו: כל מצווה היא אבן בירושלים ואותה אבן זוהי מצווה, אשר
לא היה מי שיכוון עליה כוונות הראויות, וה 5- אנשים, או מלאכים, הם 5 חלקים: נפש,
רוח, נשמה, חיה, יחידה והם אשר סייעו לו להרים את אותה אבן, את אותה מצווה
לירושלים של-מעלה. אך אמרו לו תיתן את אצבעך עימנו, חוץ מהיחודים והכוונות,
אשר אתה מכוון, תעשה גם השתדלות בגופך, אפילו באצבע לעזור מעט במצווה.
וברגע אחד, העלה רבי חנינא בן דוסא את המצווה עם כוונותיו, למקום המעולה
ביותר ללשכת הגזית וזהו חזית איש מהיר במלאכתו, שבמהרה, חזית וראה איש אשר
קיים מצוה בלי כוונה, ומהר במלאכתו, הרים את המצווה למקום גבוה.
ולכן, ידע האדם: הרבה פעמים הוא עושה מצווה, אך עדיין, המצוה לא שלמה
וחסר בה כוונה עד שמוצאת המצווה בן זוג, של כוונה, עולה ומתעלה ומגיעה למקום
גבוה ואז שפע וכל הטוב נשפע עליו.
ולכן, לפעמים שלמות המצווה, יכולה להתעכב חודשים ושנים ולכן, מתפללים אנו
להקב"ה "ותן חלקנו בתורתך" שהחלק שעשינו במעשה ימצא את כוונות התורה ואז
יתחבר למקום גבוה ואז תשרה שכינה על מעשה ידינו ואז נזכה לחיים טובים.
ולעולם לא יפול האדם ביאוש, שעשה הרבה ואין לו כח, חס ושלום, להמשיך,
משום שכמה שיותר נסיונות והתמודדויות, אשר עוברים על האדם ידע שיש לו כח
לעמוד איתן בכל הדברים.
וידוע על המעשה, באחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא, אשר היו יוצאים
לגלויות ולסיגופים ובאחד הימים, אשר היו בצום ימים רבים ובעבודת ה' בגופם
מפרכת, הגיעו לאפיסת כוחות ושניהם שכבו בשדה בלי כח לעמוד על רגליהם. והנה,
עוברת לה עגלה מלאה בתבואה ואחד מן השקים נפל מן העגלה צעקו רוכבי העגלה
לאחים הקדושים, בבקשה תרימו לנו את השק לעגלה, באפיסת כח, ענו ואמרו להם:
אין בנו כח לזוז ממקומינו, צעקו להם שוב ודאי אתם יכולים, אמרו האחים הקדושים:
אין דבר סתם, בעולם וזה אות וסימן מהשמים שעייפות הגוף שלנו, זה יצר הרע וודאי
יש לנו הכח, עם כל הרגשת החולשה, לקום ולהמשיך בעבודת ה', אספו כוחות וקמו
והמשיכו לעבוד את ה'.
יש בכוחו של של כל אחד, כוחות עצומים ורק צריך לדעת, איך לאסוף אותם
וכאשר האדם אוסף אותם נכון, מגיע למקומות נשגבים.