חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות מ · מתינות / אל יזדרז האדם להסיק מסקנות
החיים הם דברים מורכבים ביותר, ואל יזדרז האדם להסיק מסקנות מהירות מכל
ענין וענין, יקח האדם את הזמן לחכות ולראות איך הדברים מסתדרים, בלי הסקת
מסקנות.
וננסה להמחיש את הדבר: אדם רצח ועמד לפני משפט גדול ביותר, והשופט עומד
בקשב רב לשמוע את העדים. עד אחד עמד ואמר: אני ראיתי את הרוצח עומד מתחת
כיפת השמים והלבנה עמדה מעל ראשו, השופט וכל הסובבים הזדעזעו מהפירוט
המדוקדק של העד על מעשה הרצח הנפשע. עד אחר נכנס להעיד והנה, הוא אומר
דברים שונים וכך אומר: עמדנו ליד הקיר והרוצח עמד ליד הדלת עם הסכין בידו, וכך
הצמיד את הנרצח לקיר ודקר אותו פעמים רבות עד שיצאה נשמתו. השופט הוא
אובד עצות, עדות א', שנראת נאמנה ביותר והעד נאמן וישר אומר כך, והעד השני,
שאף הוא אדם נאמן וישר, אומר דבר הנראה אחרת לגמרי. היתכן? או תחת כיפת
השמים והלבנה על ראש הרוצח, או בבית בין קורות!. כל יושבי בית המשפט ראו את
מבוכת השופט. פתאום הרוצח התחיל לצחוק צחוק גדול ביותר, השופט כעס ושאל
אותו: מדוע אתה צוחק, ענה הרוצח: משום ששני העדים דוברי אמת, הרצח נעשה
בבניין בלי גג וגם הלבנה הייתה על ראשי וגם הקירות היו סביבי.
החיים מורכבים מאוד וגם הדברים הנראים לעין בצורה אחת, הם מורכבים מאוד,
ויכולים לאחר זמן להיראות בצורה אחרת לגמרי. לכן אל לאדם להסיק מסקנות בשום
ענין. האדם צריך לחיות את חייו, ללכת בתמימות ולחזק את האמונה בהקב"ה: "שאין
אדם נוקף אצבע למטה עד אשר מכריזין עליו מלמעלה", ולא להזדרז בהסקת מסקנות
ולדון שום עניין. ולכן כשאדם נמצא בזמנים מורכבים של הכרעות, ימתין לראות, וכפי
שאמר הקב"ה למשה: "התייצבו וראו את ישועת ה'".
בכל עת אנו אומרים לאנשים, מה שהשכל לא יעשה הזמן יעשה, ואם עובר זמן
והיסורים גדולים וחזקים, כל עוד היסורים האלו לא פוגעים בלימוד תורה וביראת
שמים, אלו יסורים של אהבה ומירוק עוונות, והם משורש נשמתנו. ואסור לנו לערער
אחרי מעשי ה' ומי שמערער, זה חוסר אמונה בהקב"ה, ואין דבר קשה יותר מלערער
אחר מידותיו של הקב"ה. רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי היה בכל לילה צועק
ואומר: יסורים חביבים בואו אלי, ובשעת הלימוד היה אומר: יסורים לכו צריך ללמוד
תורה )ע' בבא מציעא פד,ב(.
ידע האדם שאחרי תקופה של יסורים של אהבה ועמידה בהם, הקב"ה מאיר לאדם
פנים, כפי שהקב"ה האיר פנים ליוסף הצדיק לאחר השנים הקשות שנמכר לעבד
ולאחר בית האסורים. ולכן יקבל היסורים באהבה ובסוף הצער יראה איך הכל מסתדר
לדברים הטובים ביותר והנוחים ביותר. לכן כשעומדים בניסיון, לעמוד בו בלי לערער.
ידוע המעשה על צדיק ורשע שגרו בשכנות ושניהם מתו ביום אחד, המלאך
שנשלח לקחת את נשמתם התפלא, הצדיק לגיהנם והרשע לגן עדן, מדוע ? תמה,
אולי יש כאן טעות ?. אך זה מה שקיבל לעשות. אחרי זמן הבין, הצדיק היה לומד
ומלמד, אך כל חייו היה מסתכל על חיי הרשע ומקנא ממנו, הוא חי חיי נוחות, אוכל
ושותה, שר ושמח, מטייל ונהנה, שמחות ומסיבות מנת חלקו, והוא חייו קשים ומרים,
חיי שיגרה, חיי צומות, חיי פשטות ומסכנות וכו'. ומצד שני הרשע כל חייו היה מצטער
על סגנון חייו, מתירנות בלי גבול, אין שום מעצור, אכילה גסה, שתיה מרובה, קלות
ראש, חיים ריקים מכל תוכן, ובכל פעם שראה את הצדיק ליבו כאב לו והיה אומר
בליבו, מי היה נותן לי כח להיות כמוהו. הרשע חי במרמור על חייו ובקנאה על חיי
הצדיק, והצדיק חי במרמור על חייו ובקנאה מן הרשע. ולכן זה זכה למקום נעלה על
מחשבותיו ושאיפותיו ורצונותיו העמוקים, וזה אף הוא כך על מחשבותיו.
וידע האדם שיש כח גדול ביותר למחשבות אשר חושב. מסופר על אדם אשר
התחזק וחזר בתשובה ובנה בתוך ביתו בית כנסת ומקוה טהרה. אולם אשתו לא שבה
בתשובה וכל רגע פנוי היו רבים על הדרך ועל התשובה וכו'. באחד הימים בא רב
אל האשה לביתה, לדבר עימה, מדוע היא גם לא מתחזקת והולכת עם בעלה לבית
הכנסת, האיש שהיה בבית שלו בית הכנסת, שמע את הדיבור בין הרב לאשתו, ושמע
את ההוכחות שהרב מוכיח אותה, ושמע איך אשתו עונה לרב ואומרת שבעלה לא
מתפלל וכו', דברים נגד הבעל וממשיכה לדבר דברים קשים מאוד עד שאומרת לרב:
אף היום הוא לא בבית הכנסת. הבעל לא יכל לסבול את הגידופים והדברים הקשים,
נכנס לבית ושאל בכעס את אשתו: אם לא בבית הכנסת איפה אני נמצא כעת?!, אמרה
לו: אצל מוכר הנעליים, אמר לה: יש אמת בדברים, חשבתי על זה בתפילה, איך ידעת?,
ענתה ואמרה לו: אתמול לפני השינה אמרת לי שאתה רוצה לקנות נעל מסויימת
והמוכר רוצה מחיר גדול סתם ומה שאדם מדבר בלילה, בדרך כלל, זה מה שהוא
מתחיל את הבוקר וחושב. ענה ואמר: כן, בתפילה חשבתי על הנעליים וכו'.
האדם צריך לשמור את מחשבותיו חזק מאוד, ולדעת שאיפה שהמחשבה נמצאת
הנפש של האדם נמצאת. ועל ידי שיחשוב נכון ויתבונן על החיים בצורה אמיתית
ונכונה, וידע לשים את מבטחו בה' ולדעת שכל "מאן דעביד רחמנא לטב עביד",
ויסורים שאין בהם ביטול תורה הם יסורי אהבה, ולכל אדם יש את התיקונים שלו
אשר צריך לתקן בעולם הזה ולא לנסות לעזור להקב"ה להנהיג את עולמו, ה' מנהיג
את עולמו בחכמה גדולה ובסוף הדרך, אם נזכה ואם יזכה האדם, יראה כמה נזק עשה
על ידי כל ההתערבות או כל המחשבה מצידו לשפר מצב, לתקן את המצב, זה רק
מקלקל ומאריך את הזמן ומכביד על המעמסה, הישועה באה בהיסח הדעת בגדר של:
"התייצבו וראו את ישועת ה'".
הנה בתוך שכותבים דברים קדושים אלו מעומק הלב, כפי שאנו משתדלים, שכל
חידוש יומי יהיה דברים אשר אנו מרגישים בנפשנו שצריכים לתקן ולסדר בנפשנו,
נמצאים אנו במטוס בדרך לישיבה הקדושה בלוס אנג'לס, מקום של אור של תורה
וחסד, מקום של קירוב לבבות לאבינו שבשמים. ניגש אלינו אחד מן האהובים
והחביבים שקרוב לליבנו שמונה שנים ואומר לנו: אני רוצה לספר סיפור, כל חיי נתתי
צדקות מרובות במאות מליונים ושמרתי הכל בסוד ששום אדם בעולם לא ידבר ולא
יאמר מאומה, לפני חודשיים קיבל מכתב שהוא מקבל סמל הערכה מהנשיא של
אמריקה, מה שחמישה מקבלים בשנה, על מעשיו, שזה, כך לדבריו, הדבר החשוב
ביותר באמריקה. וכך משיח לפי תומו: כשבא לך רע, אל תאמר כלום, זה יעבור בלי
שתתערב, כשאתה עושה טוב, אל תכפה את עצמך לכלום, ה' יתן על מעשיך הטובים
טוב. ורואים אנו סימן בדבר לשמחה בשמים.