חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות מ · מידות / ידע האדם שמידה רעה היא קשה ומסוכנת
ומובא מעשה, אשר מוסר גדול טמון בו, על אדם אשר הלך ביער גדול ובתוך היער,
ראה מחזה של פלא גדול ביותר, שובך גדול מאוד של יונים אשר בו אלפים רבים
של יונים והשובך פתוח לרווחה, ואף יונה לא יוצאת מן השובך, והיונים מתרוצצות
בתוך השובך בלחץ ובכעס גדול, תמה האדם, איך יתכן? אלפי יונים שלא יוצאות
רגע אחד מן השובך, מה מונע ממנם לצאת? הלך ושאל אדם אשר היה גר בבית קטן
בקצה היער, והנה האיש ההוא סיפר לו מעשה, השובך הזה הקים אותו אדם מלפני
מאה שנים, והאדם הזה היה איש קשה ורע מעללים, וכאשר הקים את השובך לא
נתן לציפורים לצאת מן השובך וציפור אשר היה יוצא היה הורג אותו, וכך במשך
שנים הציפורים שהיו בשובך התרגלו שציפור שיצא, ראו איך מת, התרגלו הציפורים,
שאינם יוצאים מן השובך, והרגל זה הרגילו גם את ילדיהם, וילדיהם הרגילו את הדורות
הבאים אחריהם. ואף שאותו אדם מת לפני שנים רבות, אך הפחד וההרגל נשאר חקוק
בציפורים הללו עד עולם.
כך הקב"ה ריחם על העולם כולו והאדמה בלעה את קרח ועדתו, משום שקרח
ועדתו היו בעלי מחלוקת בצורה כל כך קשה וחזקה, שזה נחרט בתוכם בצורה חמורה
וקשה, שהמחלוקת הפכה חלק מהם. ולעצור מידה רעה זאת, זה דבר לא אפשרי, כי
הם ובניהם ובני בניהם יהיו כך. וכן דתן ואבירם וכן כל הנלוים אליהם, לכן מיתתם היא
עזרה והצלה לכלל, כאותם ציפורים אשר נחרט בהם הפחד ואף בבניהם, לא לצאת
מן השובך לעד.
לכן, ישתדל האדם להלחם בכל מידה רעה אשר לו, משום שמוריש אותה הלאה
לדורות הבאים. וכך מצאנו בחז"ל כשמת נבוכדנצר וירד לגיהנום, פחדו כל יושבי
גיהנום מנבוכדנצר. וקשה, מילא בארץ פחדו ממנו זה מובן, נבוכדנצר היה אחד מן
המלכים החזקים והאכזרים שהיה בעולם, אך בגהנום גם שם לפחד מנבוכדנצר?!. אלא
משום שהתרגלו בארץ לפחד ממנו, מידה זו נשארה חקוקה בהם, לפחד פחד גדול
מנבוכדנצר גם לאחר שמתו.
וכך מוצאים אנשים, אשר השקר הוא חייהם, ועומדים ובוכים ומשקרים ולא
מצטערים על מעשיהם, משום שזה חלק ממנם, ומידה זו ממשיכה לבניהם. ולכן
מובא כשאדם מחפש שידוך צריך לבדוק ג' דורות באם האשה, שלא היה שום עניין
של זנות, אם היה יזהר זהירות גדולה ביותר.
וכך מצאנו אצל עשיו, כשמת, אמרו חז"ל )תנחומא צו ב( הלך ולבש טלית ורצה להיכנס
לגן עדן, שאלו אותו; מי אתה?, ענה ואמר: אני יעקב, אמרו לו פה בשמים לשקר?,
אתה זה עשיו!. ונקשה, איך בשמים עומד עשיו לשקר?!, אלא התרגל בצביעות ובשקר
ומידה זו נשארה אצלו חקוקה וגם בשמים הלך לשקר.
וכך מובא עוד בחז"ל שכל יושבי גיהנום, בכל שבת יוצאים מן האש של גיהנום
לשני הרים של שלג, לצנן את האש של גיהנום, ובמוצאי שבת חוזרים לגיהנום. והנה
במוצאי שבת, חלק מן יושבי גיהנום, מנסים לגנוב שלג ולהכניס עימם לגיהנום. וקשה,
איך נשאר גזל אצל יושבי גיהנום, הרי זו מן המידות הקשות והרעות?!, אלא מי שלא
עובד על עצמו ומתקן את עצמו מן המידות הרעות והקשות, נשאר בו המידות הרעות.
בכל עת וזמן אנו חושבים על ההרגל כמה מסוכן. הגמרא מספרת על שמואל, אשר
הלך לישיבה ללמוד, ולפני שנסע נתן כסף לשכנתו, שתשמור לו על הכסף, כשחזר
שמע שהשכנה נפטרה, הלך לבית הקברות לקיברה, ושאל את הנפטרת; היכן הכסף
שלי?. ענתה הנפטרת לשמואל היכן שמרה הכסף, ואז שאלה את שמואל, השכנה
השניה שיש לנו, האם עוד מסרקת את שערה ואיך, הנה אשה, מתה מן העולם, ועדיין
נשאר בה השאלה, האם היא עוד מסרקת את שערה?!. זה מוסר גדול, איך יזהר האדם,
לתקן מידות רעות ולזכך את עצמו מן הרע.